יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

שאלות ותשובות בנושא לקים

אני יודעת שאני אמורה לכתוב פוסט על שומנים להשלמת סדרת התזונה הנכונה, אבל לא מתחשק לי היום. היום בא לי דווקא לכתוב על קוסמטיקה, וספציפית על לקים. זה הולך להיות פוסט מהסוג שמעניין רק בחורות. מצטערת. הפוסט מבוסס על ידע שנצבר במשך השנים פלוס המון פוסטים של ה-beautybrains.
איך עובד מחזק ציפורניים?
ובכן, יש שלושה סוגי מחזקים. הסוג הראשון גורם לציפורן להיות יותר קשיחה, או על ידי יצירת קשרים כימיים נוספים בין החלבונים שבונים את הציפורן, או על ידי עטיפת הציפורן בחומר המחזק, מה שמונע בצורה חיצונית את שבירתה. הסוג השני דווקא גורם לציפורן להיות יותר גמישה ומלוחלחת (מלשון לחות), וכך היא יכולה להתקפל בקלות בלי להישבר. שני הסוגים עובדים טוב, וכל אחת צריכה לחשוב מה היא מעדיפה וצריכה – ציפורן יותר קשה או יותר גמישה. שימו לב רק שהסוג המגמיש משפיע לאט יותר. הסוג השלישי מבוסס על ג’לטין, והוא לא עובד, סתם שקר פירסומי. איך יודעים איזה מהמחזקים שייך לאיזה סוג? בעיקרון, מחזקים שמקשיחים את הציפורן הם שקופים, נוזליים, ומגיעים בצורה של לק (כלומר עם מברשת למריחה על הציפורן). מחזקים שמגמישים את הציפורן בדרך כלל יהיו בצבע חלבי, במרקם של ג’ל, ומגיעים בשפופרת. להלן דוגמאות ספציפיות (אין לי מושג מה נמכר בארץ, אבל בטח את מה שלא נמכר בארץ אפשר להשיג באיביי, וסביר להניח שגם את מה שכן נמכר בארץ עדיף לקנות מחו”ל בגלל המחירים השערורייתיים בארץ, שעדיין נשארת הארץ החביבה על כולנו מכיוון שזו ארץ הקרמבו וסופגניות החלבה-קדאיף). מחזקים מקשיחים: Sally Hansen Nail Nutrition Green Tea + Bamboo, OPI Maintenance Nail Envy Nail Strengthener, Nutra Nail Strengthener with Green Tea. מחזקים מגמישים: Barielle Nail Strengthener Cream, Hard As Hoof Nail Strengthening Cream, Ecrinal Nail Cream.
מדוע לק גורם לציפורניים להצהיב לפעמים?
ובכן, האמת היא שלא יודעים. יש שמאשימים את הצבעים הכהים, יש שמאשימים את הפורמאלדהיד שנמצא בחלק מהלקים. לפעמים זה סתם סימן למחלה ולא קשור ללקים. זה לא קורה לכולן, ולאלו שזה קורה להן זה לא קורה עם כל הלקים. אז מה עושים כדי למנוע הצהבה? שמים לק בסיס, במיוחד אם משתמשים בלק עם צבע כהה ו/או כזה שמכיל פורמאלדהיד. הבסיס מפריד בין הציפורן ללק ומונע פיזית את ההצהבה. זהו. מסתובבים ברשת עוד כל מיני טיפים כמו לטבול את הידיים במיץ לימון וכד’, אבל זה לא באמת עוזר.
ג’לים לחיטוי ומסירי לק הורסים את הציפורניים, כן?
באאאאארור. הם מכילים אלכוהול ואצטון, שמייבשים את הציפורן וגורמים לה להיות חלשה ושבירה. זה לא שלא מומלץ להשתמש בהם במידת הצורך, אבל לא להתפרע. יש מסירי לק שמכילים אתיל-אצטט במקום אצטון, זה חומר דומה אבל מייבש פחות. הוא גם פחות יעיל בהסרת לק.
ומה אם אתן פריקיות ניקיון (או עובדות במערכת הבריאות) וחייבות למרוח ג’ל חיטוי חמישים פעם ביום? עדיף למרוח לק מגן כלשהו על הציפורניים. בנוסף, מריחת קרם ידיים שמכיל אוריאה ו/או חומצה לקטית יכולה לשפר את המצב, מכיוון שחומרים אלו משפרים את יכולת ספיחת המים של הציפורן וכך הציפורן מחזירה לעצמה לפחות חלק מהלחות שהלכה לאיבוד. מומלץ גם למרוח על הציפורן (ועל כל כף היד על הדרך, למה לא) קרם לחות, עדיף כזה שמכיל שמן מינרלי כלשהו. אם יש לכן עצבים לזה, לכו על וזלין – כמה פשוט וזול, ככה יעיל. אני קונה את זה בקופסאות של 100 מ”ל בחנויות של הכל בדולר, ושמה את זה בעיקר על כפות הרגליים ועל השפתיים במשך הלילה, אחרי שמיכאל הולך לישון Nyah-Nyah. כמובן כשקונים ג’ארה ענקית של וזלין שצריך לקחת עם היד צריך להקפיד היטב היטב על סטריליות אחרת החיידקים יחגגו. האצבעות נכנסות לג’ארה רק אחרי רחיצת הידיים!
האם לק יכול להתקלקל?
כן ולא. מה שגורם לקלקול של מוצרי קוסמטיקה הוא זיהום על ידי חיידקים, אבל לקים מכילים כל כך הרבה חומרים לא ידידותיים כך שאין לחיידקים האומללים שום סיכוי לחיות בתוך לק. מצד שני, אם לא סוגרים את הפקק היטב, הלק בהחלט יכול להתייבש, ואם התייבש מאוד אז אין מה לעשות.
מה לגבי שאיפת לקים? מסוכן או פנאן?
תראו. כשאני ושאר הביולוגים עובדים במעבדה עם חומרים מהסוג שלקים מכילים, אנחנו מחוייבים לעבוד בתוך מנדף כימי וללבוש כפפות ומשקפי מגן. החומרים האלו אינם ידידותיים למשתמש(ת). בחשיפה ממושכת הם מסרטנים, פוגעים בחוש הריח וכן בצדדים מסויימים של התפקוד הקוגניטיבי. מצד שני, רוב הבחורות לא שואפות לקים כתחביב אלא רק כמה דקות בשבוע, שזה כנראה לא מספיק כדי לגרום לנזק משמעותי. בכל זאת הייתי ממליצה למרוח לק באזור כמה שיותר מאוורר. ההמלצה הבאה לא מבוססת על כלום חוץ מאינטואיציה – אם הייתי בהריון הייתי מוותרת לחלוטין על לקים. ממש לא נשמע לי ידידותי להתפתחות עוברית. אולי ההמלצה כבר קיימת, אין לי מושג.
אז זהו? את לא ממליצה על כלום?
למה להיות פולנים? הרי המלצתי פה איפשהו על סופגניית חלבה-קדאיף! טוב, נו. בעקבות המלצות חמות שקראתי ברשת, התחלתי להשתמש לאחרונה ב-top coat (מה שבעברית נקרא “מייבש לק”) של חברת poshe. המייבש הזה הוא פשוט קוסם, מתייבש ממש מהר והלקים עמידים איתו עלי לפחות יומיים יותר משאר המייבשים שניסיתי (האחרון היה good to go של essie שגם כן נחשב ממש טוב). הקיצר, מומלץ. לחפש באיביי top coat + poshe, זה לא נורא יקר.

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

גארפילד!!!

אז כמו שבוודאי שמתם לב, טרם הספיקותי לכתוב את הפוסט השלישי והמסיים בסדרת "תזונה נכונה". כרגיל, תירוצים למכביר, והפעם ממש מוצלחים. אחד טוב ואחד רע.

הטוב - החלטתי לעשות קורס באוניברסיטה הפתוחה. כבר כמה שנים שבא לי ללמוד משהו אחר, ועכשיו החיים שלי פחות או יותר נכנסו לשגרה ויש לי קצת זמן פנוי. אז אני לוקחת קורס שנקרא "אלגברה ליניארית", ואם זה ילך טוב אני אמשיך לקחת קורס או שניים בסמסטר. המטרה הסופית היא חוג שלאחר תואר במדעי המחשב, אבל זה עוד רחוק מאוד. בכל אופן אני אתחיל את הקורס בסמסטר הבא, ובינתיים אני מקשיבה להרצאות בקורס מבוא שנקרא "אשנב למתמטיקה", והוא די נחמד. אבל גוזל זמן.

הרע - שרגא החתולה שלי, שרובכם מכיר בכינוי "השטן בכבודו ובעצמו", חטפה סוכרת לפני שלושה שבועות. למעשה היא כנראה חטפה את הסוכרת הזו מזמן, אבל מכיוון שבילתה את רוב זמנה בחוץ לא שמנו לב לסימפטומים והיא הגיעה למצב של משבר פיזי חריף. לא הצלחנו לאושש אותה באמצעים סבירים, ובכל מקרה מי שהכיר את המפלצת יודע שאין שום סיכוי לטפל בה בזריקות יומיות, או בכלל להתקרב אליה עם משהו חד ביד ולהישאר בחיים. לכן בלב כבד מאוד הוחלט להרדים אותה. בת 9.5 היתה, שזה די מכובד יחסית לחתולה שחיה בחוץ רוב הזמן. 

לבוזון אני לא נותנת לצאת החוצה בכלל (טוב, זה בעיקר כי היא קצת נעל - אבל נעל חמודה ומקסימה!) אז אני מקווה שלא לפספס אצלה שום מחלות. 

בכל אופן, לא היה לי זמן ולא מצברוח עד כה לכתוב פוסט נוסף. אני אשתדל לעשות זאת בשבוע הבא, ובינתיים - החלפתי את הסמן של העכבר בבלוג לגארפילד, להנאתכם. גם שיניתי את העיצוב, הסליחה עם שונאי העגבניות. אתם מוזמנים להתלונן אבל זה כנראה לא הולך לעזור לכם.