יום שבת, 23 באפריל 2011

פוסט מבזקונים

אני שבה אליכם לאחר היעדרות ארוכה ומתישה, שכללה בייביסיטר של שבועיים על שלושה ילדים מקסימים שגרים אי שם בצפון הארץ (אבל שעתיים נסיעה לעבודה!!! לא עושה את זה יותר), וביקור של חברים טובים מגרמניה. כעת הבית הפוך ומלא בגדים שדורשים כביסה, כלים שדורשים הדחה, כלבים שדורשים מקלחת בהולה, וחתולים שדורשים אוכל, אבל לא זה הרגיל היבש אלא משהו טעים לשם שינוי.

אך בטרם אתפנה למשימות חשובות אלו, אכתוב לכם פוסט, למען לא תשכחוני. בזמן שאתם חגגתם לכם את פסח, אני יגעתי ומצאתי שלל כתבות ומחקרים מעניינים, ליקטתי אותם אל מועדפי הפיירפוקס שלי, וכעת אתרגם אותם למענכם בצורת מבזקונים קצרים. הנושא הכללי של הפוסט הוא שוב מזון:

  • זה כנראה לא יהיה שוק מוחלט עבור רובכם, אבל ככלל אצבע, אם אתם כבר משקיעים וקונים מוצרים אורגניים, עדיף להשקיע את הכסף בפירות וירקות שלא מקלפים לפני שאוכלים, כדוגמת חסה, אפרסקים, תפוחים וכו’. אין כל כך טעם בקניה אורגנית של פירות וירקות שצריך לקלף, כי הקליפה חוסמת מעבר של רוב חומרי הריסוס. אני מקווה בקרוב להניח את ידי על רשימת המוצרים שכדאי לקנות אורגניים, לפי מידע פנימי מחוקר במכון שבודק רעילות של חומרי ריסוס בברלין. בינתיים תיאלצו להסתפק ברשימה אמריקאית. פירות וירקות שמכילים הכי הרבה חומרי ריסוס: שעועית ירוקה, אפרסקים, פלפל (בצורת גמבה), סלרי, נקטרינות, אגסים, תפוחים, אוכמניות, דובדבנים, ענבים. פירות וירקות שמכילים הכי מעט חומרי ריסוס: בצל, תירס, אננס, אשכוליות, בננות, תפוזים, כרובית, תפוחי אדמה, דלעת, ברוקולי, גזר. בקרמבו אין בכלל חומרי ריסוס. יש לציין שלא נתקלתי בשום מחקר שמראה יתרון בריאותי כלשהו של אוכל אורגני על פני אוכל רגיל. מה שלא אומר שמחקר כזה לא קיים או לא יתקיים, אבל כרגע לא ידוע לי על אחד כזה, מלבד מה שכתוב פה למטה.
  • עוד קצת לגבי כימיקלים. כמעט כל המזונות שאנחנו אוכלים, ויהיו טבעיים ואורגניים כל שיהיו, מכילים מטבעם כימיקלים רעילים. אין שום דרך להיפטר מהם. דוגמאות: לחם מכיל אקרילאמיד (רעיל למוח ומסרטן), אגוזים מכילים אפלטוקסין (מסרטן), סלרי ופטרוזיליה מכילים פסורלן (מסרטן). דוגמאות למאכלים נוספים שמכילים חומרים מסרטנים ורעילים: תפוחים, עגבניות, גזר, סלרי, פטריות, קפה, תה, יין, ענבים, מנגו, חמוציות, אגסים, אננס, קינמון, בזיליקום, בצל, בשר, פלפל שחור, אגוס מוסקט, ועוד.  אני לא כותבת את זה כדי להבהיל או כדי שתעשו משהו עם זה, כי אין מה לעשות. הרעילות באה בילט-אין בתוך החיים. סתם לידע כללי. שתדעו שאם מנסים לשווק לכם אוכל אורגני יקר, זה לא אומר שהוא נטול רעלים. ושזה שקרמבו הוא גוש כימיקלים לא הופך אותו לשטן בהתגלמותו.
  • מצד שני, כמה וכמה מחקרים מצאו קשר בין חשיפה של עוברים לחומרי ריסוס ברמה שנחשבת נמוכה עבור אנשים בוגרים, ובין מחלות כמו הפרעת קשב וריכוז, מנת משכל נמוכה יותר, בעיות זיכרון ובעיות התנהגות. נמצא אפילו גן מסויים, שוריאציה שלו מאטה את פינוי חומרי הריסוס מהגוף. ילדים של נשים שנשאו את הוריאציה הזו של הגן, ומדובר כאן על בערך 30% מהנשים, סבלו יותר מהבעיות הנ”ל של מנת משכל וזיכרון, בהשוואה לילדים של נשים שנשאו גן תקין. כך שלנשים בהריון כדאי כן לשקול מעבר למזון אורגני. אם המזון האורגני לא זמין או יקר מדי, שטיפה הגונה של הפירות והירקות (לא להשתמש בסבון) מפחיתה מאוד את רמת חומרי הריסוס שעליהם, כך שכדאי לאמץ את הנוהג. במקרה של ירקות עליים כמו כרוב, חסה וכו’, אפשר להוריד ולזרוק את שכבת העלים העליונה. בכל מקרה, חשוב לזכור שעדיף לעובר שהאמא תאכל פירות וירקות מרוססים מאשר שלא תאכל פירות וירקות, כי הם מאוד חשובים להתפתחות העובר, הרבה יותר מנקודת IQ לפה או לשם. כדי לוודא שאוכל מסויים הוא אורגני, לפי ויקיפדיה, הוא צריך לקבל חותמת של אחת משלוש חברות פיקוח שפועלות בישראל: אגריאור בע"מ, סְקאל-ישראל, או המכון לבקרה ואיכות (IQC). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים.
  • סטייקים: פילה הוא גוש פיכסה חסר טעם. הסיבה היחידה שהוא יקר היא שאין הרבה מהחלק הזה בפרה. אם כבר אוכלים בשר (וכפי שאתם בוודאי זוכרים מהפוסט הקודם, עדיף להמעיט), קחו את החלק שנקרא סירלוין (או סינטה, או מותן). גם הוא רזה, אבל טעים וזול בהרבה. עם זאת, מי שסובל מלחץ דם גבוה צריך לשים לב לקנות את הבשר רק באיטליזים שניתן לסמוך עליהם. זאת מכיוון שבהרבה סופרמרקטים יש נוהג בזוי של הלעטת הבשר הרזה בהרבה מים כדי להפוך אותו ליותר “עסיסי”, וכדי שהמים יספגו טוב מוסיפים גם המון מלח לבשר. בקיצור, תאכלו ברוקולי וזהו. או קרמבו, בקרמבו אין כמעט מלח! אנטריקוט גם הוא כמובן נתח מצויין מבחינת טעם, אבל שמן מאוד.
  • הטרנד של אוכל נטול גלוטן תפס כבר חזק בארה”ב, ואני רוצה לגדוע אותו בטרם יגיע ארצה. גלוטן הוא חלבון שנמצא בדגנים (חיטה, שיפון ושעורה למשל), ויש אנשים שאלרגיים אליו. יש גם אנשים שאצלם הגלוטן מעורר תגובה חיסונית חזקה במעיים, מה שנקרא מחלת צליאק. אבל חשוב להפנים שהגלוטן עצמו הוא חלבון תמים ולחלוטין בלתי מזיק למי שלא רגיש אליו, והרוב המוחלט של האוכלוסיה לא רגיש. מה גם שאוכל נטול גלוטן הוא יותר יקר, והרבה פעמים פחות טעים. כך שבשורה התחתונה, אם לא אובחנתם כסובלים מצליאק או אלרגיה לגלוטן, ואתם לא חוטפים כאבי בטן איומים אחרי כל פעם שאתם אוכלים משהו שמכיל חיטה/שיפון/שעורה, אין שום היגיון באוכל נטול גלוטן.
  • בהמשך לפוסט הקודם על תזונה צמחונית, מחקר אפידמיולוגי (שזה אומר מחקר שבו לוקחים אוכלוסיה גדולה ובודקים בה שכיחות של מחלה מסויימת) שיצא מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה מצא שצמחונים וטבעונים נוטים לסבול פחות מקטרקט בעיניים. המחקר בדק 27,670 אנשים, וחילק אותם לשש קבוצות: טבעונים, צמחונים, אנשים שלא אוכלים בשר אבל אוכלים דגים, אנשים שאוכלים בשר במידה מועטה (פחות מ- 50 גרם ליום, שזה בערך כמו שליש כוס), אנשים שאוכלים בשר במידה בינונית (בין 50 ל-100 גרם ליום), ואנשים שאוכלים הרבה בשר (יותר מ-100 גרם ליום). בהשוואה לאנשים שאוכלים הרבה בשר, הסיכון לקטרקט של אנשים שאוכלים בשר במידה בינונית היה מופחת ב-4%, הסיכון של אנשים שאוכלים מעט בשר היה מופחת בכ-15%, עבור אוכלי הדגים הסיכון היה מופחת בכ-20%, עבור צמחונים בכ-30%, ועבור טבעונים מופחת בכ-40%. די מרשים. הפחתת הסיכון היתה דומה בגברים ונשים, ונמצאה עבור אנשים בני 65 ומעלה.

זהו להפעם, המשך חופש נעים לכולכם ובהצלחה בבוחן!

 

מקורות מידע

http://www.slashfood.com/2011/03/23/7-supermarket-rip-offs/

http://www.acsh.org/publications/pubid.103/pub_detail.asp

http://www.webmd.com/eye-health/cataracts/news/20110420/vegetarians-may-have-lower-risk-of-cataracts?src=RSS_PUBLIC

http://www.m.webmd.com/baby/news/20110421/pesticide-exposure-in-womb-linked-to-lower-iq?src=RSS_PUBLIC

ענייני בחנים

התשובה לבוחן הקודם, אם מישהו עדיין זוכר אותו, היא קריסטין מהדוגמניות 2 עם הציטוט האלמותי “עוף זה ציפור, ופרה זו חיה”":

כל שאר הסלבס הם צמחונים או טבעונים, כולל הספורטאים קרל לואיס (טבעוני) ומייק טייסון (תזונה צמחונית+נישנושי אוזניים).

והבוחן הפעם קשור לעובדות על סופרמרקטים ומזון אורגני בישראל.

איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון?

20 comments:

איילת אמר/ה...

תהינו: למה לא לשטוף פירות וירקות בסבון אלא רק במים? (לא שאני שוטפת עם סבון, אבל כן מתנצלת בפני ערן על כך שלא שוטפת עם סבון)

פזית אמר/ה...

כי הפירות והירקות לא חלקים אלא יש בהם נקבוביות שסופחות את הסבון, כך שקשה לשטוף אותו לגמרי החוצה. לאכול סבון זה ממש לא בריא ולכן ה-FDA ממליץ נגד שטיפה בסבון. כשהייתי קטנה ניסיתי פעם לאכול סבון, אז אני יכולה להגיד ממקור ראשון שגם הטעם לא משהו...

פזית אמר/ה...

אוף, כל התגובות נעלמו מהבלוג כי ניסיתי להעביר אותו לדומיין אחר. התגובות עדיין קיימות במערכת של דיסקוס, אבל אין לי מושג איך לשחזר אותן.
:(

Yossi Ezra אמר/ה...

בלוג משובח, כרגיל. החכמתי קצת.
ושאלה קטנה:
שמעתי שמותר לדשן גידולים אורגאנים רק בדשן טבעי (כלומר - חרא). האם באמת אכפת לצמח מה מקור אטום החנקן שמגיע אליו?

Dan Porat אמר/ה...

פזית , עוד פוסט מעולה.
ואם כבר קרמבו , אז צהוב או ורוד.
ויש גם חטיף מה קוראים אותו בננית (זה מין שוקולד שמוכרים בשקל בשוק הקרמל וזה קצף בטעם בננה מצופה שוקולד , להיט.

יש גם בורוד.

פזית אמר/ה...

אוי, אתה מחזיר אותי לימי התיכון. למדנו על זה בכימיה. לצמח לא משנה מאיפה החנקן, אבל לקרקע משנה - דשן כימי גורם לספיחה של פחות מים לקרקע, והוא נשטף יותר בקלות למי התהום ומזהם אותם. בנוסף, כמו שאנשים לא יכולים להסתפק בתזונה מלאכותית, גם בדשן האורגני יש חומרים נוספים על אלו שמכיל הדשן הכימי. לטווח הארוך אין ספק שעדיף לקרקע להיות מדושנת בדשן אורגני.

מצד שני, אתה אף פעם לא יודע מה בדיוק מכיל הדשן האורגני. האיכות שלו משתנה, אי אפשר לחשב כמויות מדוייקות של חנקן/אשלגן/זרחן כך שקשה להתאים את כמות הדשן לגידול שלך, והוא עלול גם להכיל גורמי מחלות. בדרך כלל גם נדרש נפח גדול יותר של דשן אורגני מאשר דשן כימי.

פזית אמר/ה...

שוק הקרמל??
תשיג לי קופון לקרמבו בבקשה. תודה.

Dan Porat אמר/ה...

אני עברית שלי לא משהו , כבר שנה וחודשיים בחו"ל.
זהו
נדפק הקלאבסה
אולי זה ממחסור בקרמל.

DestinationCHAOS אמר/ה...

בצל!!! בבצל יש מעט חומרי ריסוס!!! האמת יצאה לאור. ובצל חוזר פעמיים בפוסט הזה, מחצית מהפעמים בהקשר חיובי.
בצל.
איכלו בצל.

Sharon אמר/ה...

צר לי, אני חושבת שבצל לא יוזכר בהקשר חיובי בבלוג הזה.

פזית אמר/ה...

ברור שלא. הבצל הוא כל כך מגעיל, שאפילו חומרי ריסוס נדחים ממנו.

DestinationCHAOS אמר/ה...

חה. לא.
ואם כבר, אפשר לציין כלל אצבע עבור מה שמכיל הרבה ריסוס: אם יש לזה שטח פנים גדול ביחס לנפח - זה מזבלה של חומרי הדברה. פירות וירקות קטנים (ענבים, עגבניות שרי...) ירקות עליים (פטרוזיליה וכאלה), פירות שעירים (אפרסק). כמו כן, הסיבה שבעטיה בבצל יש מעט חומרי הדברה היא שהחריפות שלו דוחה ממילא מזיקים.

קולונל בראון אמר/ה...

לסופרים אין נוהג בזוי, יש להם הנחיות ברורות מהרבנות הראשית שאין למכור מוצרי בשר שלא עברו הכשרה והמלחה (בניגוד לסתם כשרות של הבשר שאין איתה שום בעיה) הכוללת השריה של הבשר בתמיסת מלח. הכי גרוע הוא שאין שום הצדקה הלכתית להחמרה הזאת כי מותר לאכול בשר כשר אך לא מוכשר, בתנאי שהוא נצלה מעל אש גלויה.

עד לפני שנה בערך היה אפשר לרכוש בסופרים בשר שלא הוכשר ולהמליח אותו או לא להמליח לפי הצורך. אבל הרבנות הראשית התנתה את תעודות הכשרות של הסופרים בהחמרה הזאת אז עכשיו בשר לא מומלח כבר לא קיים בסופרים הגדולים.

Erankatz אמר/ה...

תודה, מעניין מאוד!
אבל יש לי שאלה. דיברת בסעיף הראשון על המיותרות (יש מילה כזו?) של לקנות אורגני אם הולכים להוריד את הקליפה. אבל האם אין השפעה של חומרי ההדברה שמגיעה "דרך הקרקע"?

פזית אמר/ה...

מעולה! ביקשתי עזרה מההנהלה של מערכת התגובות, והם "עזרו" לי למחוק שוב את כל התגובות!
:(

פזית אמר/ה...

יש, התגובות חזרו!!!
לגבי עניין הקליפה, יש השפעה של חומרי הדברה מהקרקע, אבל עיקר הריסוס נעשה מהאויר כך שהכמות שנספגת מהקרקע זניחה.

אני תופסת טרמפ על התגובה הזו ומעתיקה לכאן תוספת לא לגמרי קשורה אבל חשובה, שנכתבה במקור בתפוז. מפניני הידע של John the savage:
"לכל חומר הדברה שנספג בצמח יש "זמן מחצית חיים". ישנן הוראות מפורטות כיצד לגדל גידולים שונים כך שהם יהיו נקיים מחומרי הדברה כשיגיעו לידי הצרכן: באיזה כמויות להשתמש, מתי לרסס בפעם האחרונה לפני הקטיף וכן הלאה. אם מקפידים על ההוראות, כמות חומרי ההדברה שתמצא בתוך הפרי/ירק תשאף ל-0. השאלה היא כמובן עד כמה מקפידים על ההוראות ועד כמה יש פיקוח בעניין.

בהקשר הזה, האיחוד האירופאי מקפיד הרבה יותר, בעיקר על תוצרת מיובאת, יחסית למה שקיים בישראל או בארה"ב. בנוסף, הריסוסים במקומות שונים בעולם שונים מבחינת סוג וכמות החומרים בהם משתמשים בהתאם לתנאי האקלים, סוג המזיקים והנהגים והנהלים המקומיים. מהסיבה הזו, מה שנכון על פי בדיקות של חוקר מברלין לא בהכרח יהיה נכון לישראל או לארה"ב."

אנטר פ. רייז אמר/ה...

לא מקלפים אפרסקים?

פזית אמר/ה...

לא.

Maya Aviv אמר/ה...

הי פזית,

מדוע את מזהירה לא לשטוף ירקות ופירות בסבון?
כמו כן, האם עדיף לקלף פירות וירקות כמו מלפפון או תפוח עבור ילדים קטנים ונשים הרות, לוותר על הערך התזונתי של הקליפה כדי להפחית את רמת החשיפה לריסוס או לא?

פזית אמר/ה...

לגבי שטיפה בסבון, זו לא אני אלא ה-FDA. כפי שכתבתי לאיילת באחת התגובות הקודמות, הפירות והירקות לא חלקים אלא יש בהם נקבוביות שסופחות את הסבון, כך שקשה לשטוף אותו לגמרי החוצה. ולאכול סבון זה לא בריא. זה לא סוף העולם, סתם עדיף שלא.

לגבי השאלה השניה, זה כבר יותר טריקי. לא חושבת שנעשו מחקרים שהצליחו להשוות בין היתרונות שבסיבים לחסרונות שבחומרי הריסוס (מומחי התזונה יתקנו אותי אם אני טועה, אני מקווה). אישית, אם הייתי בהריון ו/או היו לי ילדים קטנים, הייתי אכן משתדלת או לקנות אורגני את הפירות והירקות המועדים לפורענות, או לא לאכול את הקליפות. אולי כדאי לשאול את זה בפורום תזונה (http://www.doctors.co.il/forum-1040), אני מאוד מחבבת את התשובות של התזונאית שם.