יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

שאלות ותשובות בנושא לקים

אני יודעת שאני אמורה לכתוב פוסט על שומנים להשלמת סדרת התזונה הנכונה, אבל לא מתחשק לי היום. היום בא לי דווקא לכתוב על קוסמטיקה, וספציפית על לקים. זה הולך להיות פוסט מהסוג שמעניין רק בחורות. מצטערת. הפוסט מבוסס על ידע שנצבר במשך השנים פלוס המון פוסטים של ה-beautybrains.
איך עובד מחזק ציפורניים?
ובכן, יש שלושה סוגי מחזקים. הסוג הראשון גורם לציפורן להיות יותר קשיחה, או על ידי יצירת קשרים כימיים נוספים בין החלבונים שבונים את הציפורן, או על ידי עטיפת הציפורן בחומר המחזק, מה שמונע בצורה חיצונית את שבירתה. הסוג השני דווקא גורם לציפורן להיות יותר גמישה ומלוחלחת (מלשון לחות), וכך היא יכולה להתקפל בקלות בלי להישבר. שני הסוגים עובדים טוב, וכל אחת צריכה לחשוב מה היא מעדיפה וצריכה – ציפורן יותר קשה או יותר גמישה. שימו לב רק שהסוג המגמיש משפיע לאט יותר. הסוג השלישי מבוסס על ג’לטין, והוא לא עובד, סתם שקר פירסומי. איך יודעים איזה מהמחזקים שייך לאיזה סוג? בעיקרון, מחזקים שמקשיחים את הציפורן הם שקופים, נוזליים, ומגיעים בצורה של לק (כלומר עם מברשת למריחה על הציפורן). מחזקים שמגמישים את הציפורן בדרך כלל יהיו בצבע חלבי, במרקם של ג’ל, ומגיעים בשפופרת. להלן דוגמאות ספציפיות (אין לי מושג מה נמכר בארץ, אבל בטח את מה שלא נמכר בארץ אפשר להשיג באיביי, וסביר להניח שגם את מה שכן נמכר בארץ עדיף לקנות מחו”ל בגלל המחירים השערורייתיים בארץ, שעדיין נשארת הארץ החביבה על כולנו מכיוון שזו ארץ הקרמבו וסופגניות החלבה-קדאיף). מחזקים מקשיחים: Sally Hansen Nail Nutrition Green Tea + Bamboo, OPI Maintenance Nail Envy Nail Strengthener, Nutra Nail Strengthener with Green Tea. מחזקים מגמישים: Barielle Nail Strengthener Cream, Hard As Hoof Nail Strengthening Cream, Ecrinal Nail Cream.
מדוע לק גורם לציפורניים להצהיב לפעמים?
ובכן, האמת היא שלא יודעים. יש שמאשימים את הצבעים הכהים, יש שמאשימים את הפורמאלדהיד שנמצא בחלק מהלקים. לפעמים זה סתם סימן למחלה ולא קשור ללקים. זה לא קורה לכולן, ולאלו שזה קורה להן זה לא קורה עם כל הלקים. אז מה עושים כדי למנוע הצהבה? שמים לק בסיס, במיוחד אם משתמשים בלק עם צבע כהה ו/או כזה שמכיל פורמאלדהיד. הבסיס מפריד בין הציפורן ללק ומונע פיזית את ההצהבה. זהו. מסתובבים ברשת עוד כל מיני טיפים כמו לטבול את הידיים במיץ לימון וכד’, אבל זה לא באמת עוזר.
ג’לים לחיטוי ומסירי לק הורסים את הציפורניים, כן?
באאאאארור. הם מכילים אלכוהול ואצטון, שמייבשים את הציפורן וגורמים לה להיות חלשה ושבירה. זה לא שלא מומלץ להשתמש בהם במידת הצורך, אבל לא להתפרע. יש מסירי לק שמכילים אתיל-אצטט במקום אצטון, זה חומר דומה אבל מייבש פחות. הוא גם פחות יעיל בהסרת לק.
ומה אם אתן פריקיות ניקיון (או עובדות במערכת הבריאות) וחייבות למרוח ג’ל חיטוי חמישים פעם ביום? עדיף למרוח לק מגן כלשהו על הציפורניים. בנוסף, מריחת קרם ידיים שמכיל אוריאה ו/או חומצה לקטית יכולה לשפר את המצב, מכיוון שחומרים אלו משפרים את יכולת ספיחת המים של הציפורן וכך הציפורן מחזירה לעצמה לפחות חלק מהלחות שהלכה לאיבוד. מומלץ גם למרוח על הציפורן (ועל כל כף היד על הדרך, למה לא) קרם לחות, עדיף כזה שמכיל שמן מינרלי כלשהו. אם יש לכן עצבים לזה, לכו על וזלין – כמה פשוט וזול, ככה יעיל. אני קונה את זה בקופסאות של 100 מ”ל בחנויות של הכל בדולר, ושמה את זה בעיקר על כפות הרגליים ועל השפתיים במשך הלילה, אחרי שמיכאל הולך לישון Nyah-Nyah. כמובן כשקונים ג’ארה ענקית של וזלין שצריך לקחת עם היד צריך להקפיד היטב היטב על סטריליות אחרת החיידקים יחגגו. האצבעות נכנסות לג’ארה רק אחרי רחיצת הידיים!
האם לק יכול להתקלקל?
כן ולא. מה שגורם לקלקול של מוצרי קוסמטיקה הוא זיהום על ידי חיידקים, אבל לקים מכילים כל כך הרבה חומרים לא ידידותיים כך שאין לחיידקים האומללים שום סיכוי לחיות בתוך לק. מצד שני, אם לא סוגרים את הפקק היטב, הלק בהחלט יכול להתייבש, ואם התייבש מאוד אז אין מה לעשות.
מה לגבי שאיפת לקים? מסוכן או פנאן?
תראו. כשאני ושאר הביולוגים עובדים במעבדה עם חומרים מהסוג שלקים מכילים, אנחנו מחוייבים לעבוד בתוך מנדף כימי וללבוש כפפות ומשקפי מגן. החומרים האלו אינם ידידותיים למשתמש(ת). בחשיפה ממושכת הם מסרטנים, פוגעים בחוש הריח וכן בצדדים מסויימים של התפקוד הקוגניטיבי. מצד שני, רוב הבחורות לא שואפות לקים כתחביב אלא רק כמה דקות בשבוע, שזה כנראה לא מספיק כדי לגרום לנזק משמעותי. בכל זאת הייתי ממליצה למרוח לק באזור כמה שיותר מאוורר. ההמלצה הבאה לא מבוססת על כלום חוץ מאינטואיציה – אם הייתי בהריון הייתי מוותרת לחלוטין על לקים. ממש לא נשמע לי ידידותי להתפתחות עוברית. אולי ההמלצה כבר קיימת, אין לי מושג.
אז זהו? את לא ממליצה על כלום?
למה להיות פולנים? הרי המלצתי פה איפשהו על סופגניית חלבה-קדאיף! טוב, נו. בעקבות המלצות חמות שקראתי ברשת, התחלתי להשתמש לאחרונה ב-top coat (מה שבעברית נקרא “מייבש לק”) של חברת poshe. המייבש הזה הוא פשוט קוסם, מתייבש ממש מהר והלקים עמידים איתו עלי לפחות יומיים יותר משאר המייבשים שניסיתי (האחרון היה good to go של essie שגם כן נחשב ממש טוב). הקיצר, מומלץ. לחפש באיביי top coat + poshe, זה לא נורא יקר.

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

גארפילד!!!

אז כמו שבוודאי שמתם לב, טרם הספיקותי לכתוב את הפוסט השלישי והמסיים בסדרת "תזונה נכונה". כרגיל, תירוצים למכביר, והפעם ממש מוצלחים. אחד טוב ואחד רע.

הטוב - החלטתי לעשות קורס באוניברסיטה הפתוחה. כבר כמה שנים שבא לי ללמוד משהו אחר, ועכשיו החיים שלי פחות או יותר נכנסו לשגרה ויש לי קצת זמן פנוי. אז אני לוקחת קורס שנקרא "אלגברה ליניארית", ואם זה ילך טוב אני אמשיך לקחת קורס או שניים בסמסטר. המטרה הסופית היא חוג שלאחר תואר במדעי המחשב, אבל זה עוד רחוק מאוד. בכל אופן אני אתחיל את הקורס בסמסטר הבא, ובינתיים אני מקשיבה להרצאות בקורס מבוא שנקרא "אשנב למתמטיקה", והוא די נחמד. אבל גוזל זמן.

הרע - שרגא החתולה שלי, שרובכם מכיר בכינוי "השטן בכבודו ובעצמו", חטפה סוכרת לפני שלושה שבועות. למעשה היא כנראה חטפה את הסוכרת הזו מזמן, אבל מכיוון שבילתה את רוב זמנה בחוץ לא שמנו לב לסימפטומים והיא הגיעה למצב של משבר פיזי חריף. לא הצלחנו לאושש אותה באמצעים סבירים, ובכל מקרה מי שהכיר את המפלצת יודע שאין שום סיכוי לטפל בה בזריקות יומיות, או בכלל להתקרב אליה עם משהו חד ביד ולהישאר בחיים. לכן בלב כבד מאוד הוחלט להרדים אותה. בת 9.5 היתה, שזה די מכובד יחסית לחתולה שחיה בחוץ רוב הזמן. 

לבוזון אני לא נותנת לצאת החוצה בכלל (טוב, זה בעיקר כי היא קצת נעל - אבל נעל חמודה ומקסימה!) אז אני מקווה שלא לפספס אצלה שום מחלות. 

בכל אופן, לא היה לי זמן ולא מצברוח עד כה לכתוב פוסט נוסף. אני אשתדל לעשות זאת בשבוע הבא, ובינתיים - החלפתי את הסמן של העכבר בבלוג לגארפילד, להנאתכם. גם שיניתי את העיצוב, הסליחה עם שונאי העגבניות. אתם מוזמנים להתלונן אבל זה כנראה לא הולך לעזור לכם.

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

תזונה נכונה–הסבר כללי וטיפים חלק ב’: חלבונים

אם כן, הגענו לחלקו השני והמרתק של פוסט זה. תקציר הפרק הקודם: הקרמבואים חזרו!!! דיברנו גם קצת על פחמימות וקיבלתי תלונות שאין תמונות בפוסט הקודם, אז הנה תמונה משפחתית של הפחמימות:

בחלק הזה של הפוסט נדבר על חלבונים, ובפוסט הבא על שומנים ואם יהיה לי כח אז גם קצת בכלליות על ויטמינים ומינרלים, למרות שאת מה שיש לי לכתוב עליהם כבר כתבתי בפוסט על תזונה צמחונית נכונה.
 

חלבונים

אם המילה פחמימה מרמזת על הרכב המולקולה (פחמן+מים), אז המילה חלבון מרמזת על, ובכן, שום דבר מעניין. אמנם נכון שחלבון הביצה עשיר בחלבונים, אבל חלבונים יש בעוד המון מזונות מלבד חלבון הביצה, ואין שום סיבה הגיונית לקרוא לחלבונים דווקא על שם חלבון הביצה. אבל בכל זאת ככה קוראים להם ואין מה לעשות עם זה עכשיו, אז נתקדם.
מבחינה מבנית, אמרנו שהפחמימות עשויות משרשראות של סוכרים. אז החלבונים הם גם כן שרשראות של יחידות קטנות, שנקראות חומצות אמינו. החלבונים בבני אדם מורכבים מ- 20 סוגים של חומצות אמינו, כאשר כל חלבון יכול להכיל איזה רצף של החומצות הללו שעולה על רוחו. למעשה, אורכו של כל חלבון בגוף ורצף חומצות האמינו שהוא מכיל נקבעים על ידי רצף הדנ”א של אותו אדם, וכבר הסברתי את הנושא בעבר (בחלק על ביטוי גנים), אבל אתם לא חייבים לקרוא שוב, זה לא קריטי לפוסט הזה.
בניגוד לפחמימות שעיקר תפקידן הוא לספק אנרגיה לגוף, עיקר התפקיד של החלבונים הוא מבני. לא שהם לא יודעים לספק אנרגיה כשצריך, ואם אוכלים יותר חלבונים ממה שהגוף צריך הם בהחלט יודעים להפוך לשומן, אבל זה רק תפקיד משני בחשיבותו. כשאתם מסתכלים במראה, כמעט כל מה שאתם רואים הוא למעשה חלבון: העור עשוי בעיקר מחלבון, וכך גם השיער והציפורניים. בתוך הגוף, כפי שבוודאי גונבה השמועה לאוזניכם, השרירים עשויים מחלבונים. זה ברמת האיברים. ברמה המולקולרית, כמעט כל הפעולות בגוף נעשות על ידי חלבונים: אנזימים הם ברובם המוחלט חלבונים, הורמונים הם בדרך כלל חלבונים, נוירוטרנסמיטרים (הקטנים האלו שנוסעים בין הנוירונים במוח ומעבירים מידע מנוירון אחד למשנהו) הם חלבונים, נוגדנים הם חלבונים. אני בטח מפספסת עוד חלבונים מבניים מפאת שיכחה, לא נורא, אני מקווה שהבנתם את הנקודה – חלבונים זה חשוב.
אז כמה חלבונים לאכול ומאיפה משיגים אותם? מאכלים שמכילים חלבונים הם בשר, דגים, ביצים, חלב ומוצריו, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים. בקשר לשניים האחרונים, שימו לב שבקטניות ובדגנים בנפרד אין את כל חומצות האמינו שהגוף צריך, ולכן אם רוצים לקבל חלבון מקטניות ודגנים מלאים יש לצרוך את שניהם (הם משלימים אחד את השני). יוצאת דופן היא הסויה, שמכילה את כל חומצות האמינו החיוניות למרות שהיא קטניה. עכשיו תתלוננו שאתם לא יודעים מה זה קטניות. אז קטניות הן כל מה שמופיע בטבלה למטה בין “גרגרי חומוס” ל”עדשים”. הנה שתי תמונות משפחתיות של מאכלים עשירים בחלבונים:


החלבונים צריכים להוות משהו כמו 15-20% מהתזונה. בגלל התפקידים המבניים החשובים שלהם, חשוב מאוד להקפיד ולאכול 0.8 גרם חלבון לכל קילו של משקל גוף בכל יום – למשל בן אדם ששוקל 100 קילו צריך לאכול 80 גרם חלבון בכל יום. אם אתם ספורטאים שמתחזקים מסת שריר גבוהה, אתם צריכים יותר. כנ”ל אם שפר מזלכם ואתם תינוקות, גם אז אתם צריכים יותר חלבונים כדי לגדול. בדרך כלל בתזונה המערבית אין בעיה של חוסר חלבון אלא להיפך – עודף של חלבון. שני מקרים שבהם יתכן מחסור בחלבון הוא אצל צמחונים שלא אוכלים בשר ודגים (ובמיוחד אצל טבעונים שגם לא אוכלים ביצים וחלב), ואנשים שעושים דיאטת הרזייה דלת קלוריות. אנא מכם, הקפידו עד מאוד לאכול כמות מספקת של חלבונים, אחרת הגוף מתחיל לפרק שרירים ומה שיוצא זה גוף שהוא אולי רזה, אבל רופס. האמת, שאם אתם באמת רוצים לא לאבד מסת שריר כשאתם בדיאטה, אתם חייבים לעשות ספורט. אבל אתם בטטות כורסה (וגם אני), אז לפחות נאכל מספיק חלבונים.
במיוחד עבורכם אני מלקטת כאן כמויות חלבונים שיש במאכלים נפוצים, כך שתוכלו לחשב כמה חלבונים בערך אתם צורכים כל יום. שימו לב שיש מאכלים שלכאורה נראים דלים בחלבון, אבל הם גם דלים בקלוריות באופן כללי כך שאפשר לצרוך מהם די הרבה מבחינת משקל. מהצד השני, אגוזים מכילים יחסית הרבה חלבון, אבל כל כך הרבה קלוריות שבא למות. אפשר להגדיל את הטבלה אם לוחצים עליה, לפחות כך אני מקווה מאוד. אם לא – השימוש בזכוכית מגדלת מומלץ ביותר. כמויות החלבון הן ל-100 גרם של מאכל, כלומר אם כתוב למשל שבקוטג’ יש 11 גרם חלבון, הכוונה היא שב-100 גרם קוטג’ יש 11 גרם חלבון.
Untitled
להכנת הטבלה התבססתי על שני מחשבונים אינטרנטיים, אחד בעברית ואחד באנגלית. הזה באנגלית יותר מפורט ומכיל יותר סוגי מאכלים, אבל הוא מותאם למאכלים אמריקקיים לכן לא תמצאו שם למשל גבינה לבנה. הוא גם מצריך הרשמה לאתר. בקיצור, לכו על המחשבון העברי.
אגב, עודף של חלבונים גם הוא לא מיטיב עם הבריאות. כאמור, חלבון שאינו נדרש לתפקיד מבני או לאנרגיה מיידית, יכול בהחלט להפוך למצבור נאה של שומן. חוץ מזה, פירוק החלבונים בגוף יוצר פסולת, בעיקר אמוניה ואוריאה, ואת זה הכבד צריך לפרק והכליות צריכות לפנות. עודף חלבון יוצר עודף אוריאה שמכביד מאוד על הכליות. לא משהו שכליות בריאות לא מסוגלות להתמודד איתו, אבל לכו תדעו מה קורה בטווח הארוך. מי צריך כליות תשושות. חוץ חוץ מזה, עודף חלבון גורם ליציאה של סידן מהעצמות וזה כבר ממש לא נעים Confused smile. כמה חלבונים נחשב לעודף? לאדם מן השורה, מעל 1.5 גרם לקילו ליום זה הגבול העליון המומלץ. שרירנים יכולים לצרוך קצת יותר מזה, אפילו 2 גרם לקילו ליום אבל רצוי לא לאורך זמן. תינוקות צריכים ממש הרבה, אפילו 2.5 גרם. הערכים שנתתי פה הם משוערים בלבד, אל תקחו אותם כתורה מסיני, אבל כן רצוי לנהל מעקב במשך כמה ימים כדי לדעת אם אתם נמצאים בטווח הסביר.
זהו, נראה לי שזה כל מה שרציתי להגיד לכם בנושא חלבונים. שאלות?

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

תזונה נכונה–הסבר כללי וטיפים חלק א’

חברים, בשורות מרגשות ביותר יש לי בשבילכם – הקרמבו חזר למחוזותינו!!! כבר די מזמן האמת, אבל לא רציתי לפרסם כדי שישאר לי יותר. מהשוואה מדגמית שנערכה ע”י ספקי הקרמבו הראשיים שלי ח’ וא’, עולה שמותג הבית של חצי חינם יותר טעים מזה של שטראוס. הרי לכם הטיפ הראשון בנושא תזונה נכונה לפוסט זה.
ועכשיו ברצינות.
בשבת האחרונה העברתי הרצאה/שיחת שאלות ותשובות בנושא תזונה נכונה, למשפחה המורחבת פלוס חברים של ההורים שלי. זה נושא מעניין וחשוב, שהרבה אנשים לא יודעים עליו מספיק וחבל. לכן החלטתי להעלות את ההרצאה על הכתב, והרי היא לפניכם. אני כוללת כאן הרחבות שלא ציינתי בהרצאה, ומשתדלת להיזכר לפחות ברוב השאלות שנשאלתי במהלך הערב ולכלול גם אותן. דיסקליימר – ההמלצות שניתנות כאן מתאימות לאנשים בריאים בלבד.
אני אפרסם את הפוסט הזה בשניים או שלושה חלקים, אני מקווה שבמשך לא יותר משבוע. עקב חוסר זמן אני לא מצליחה לכתוב הכל בפעם אחת, וזה גם יצא נורא ארוך אם אכתוב הכל באותו פוסט. וככה גם יהיה לכם זמן לשאול שאלות שאם יהיו מספיק חשובות אני אוכל להכניס את התשובות לפרקים הבאים.

אז למה בכלל צריך לאכול?

שתי סיבות:
1. סיבה מבנית – הגוף משתמש באוכל כדי לבנות ולחדש את עצמו. אנחנו עשויים ממה שאנחנו אוכלים.
2. אנרגיה – הגוף יודע לפרק את האוכל עד לרמת הקשרים בין האטומים שבו. פירוק הקשרים בין האטומים משחרר אנרגיה, שהגוף יודע לתעל לצרכיו. אצל אדם נורמלי, רוב האנרגיה דרושה לתפעול הבסיסי של הגוף: הלב צריך לפעום כל הזמן, המערכת החיסונית צריכה לפעול כל הזמן, אצל חלק מהאנשים המוח פועל מדי פעם, השיניים צריכות ללעוס קרמבואים כל הזמן, כאלה דברים. חוץ מזה צריך גם אנרגיה לפעילות גופנית, אלא אם כן אתם קרובי משפחה שלי – אצלנו פעילות גופנית זה יהרג ואל יעבור.
האוכל מורכב משלושה מרכיבים עיקריים: פחמימות, חלבונים ושומנים, ועוד שני מרכיבים שהם משניים מבחינת כמויות אבל הכרחיים: ויטמינים ומינרלים.

פחמימות

המילה פחמימה באה מהשילוב “פחמן” ו”מים” – משום שהיא מורכבת מהאטומים פחמן, חמצן ומימן (מים עשויים מחמצן ומימן). פחמימות מגיעות בצורות שונות: סוכרים, עמילן, תאית, גליקוגן. למעשה, מבחינה כימית, כל הפחמימות הן סוכרים, כי עמילן ותאית וגליקוגן הם בעצם הרבה סוכרים שמחוברים אחד לשני בשרשראות ארוכות. אבל בציבור התקבע השם סוכר רק לאבקות המתוקות, ואני מוכנה לזרום עם זה. הפחמימה הפשוטה ביותר היא סוג של סוכר, נקראת דיאוז ונוסחתה הכימית היא C2H4O2. יש גם טריאוז, טטרוז, פנטוז, הקסוז (זו הצורה הנפוצה ביותר), הפטוז וכן הלאה – מי שמכיר את שיטת המיספור היוונית כבר ידע להמשיך, ומי שלא, שיגיד תודה. נרדמתם כבר? יופי, שיהיה לילה טוב. שמחתי לעזור.
אם עדיין נשארתם ערים, שתדעו לכם שהפחמימות הן ספק האנרגיה העיקרי של הגוף, אבל יש להן גם תפקידים מבניים. למשל, מכירים דנ”א? קיצור של חומצה דאוקסיריבונוקלאית? אז ה”ריבו” הוא קיצור של ריבוז, וריבוז זה סוג של סוכר, כלומר פחמימה. חוצמזה, על קרומי התאים בגוף שלנו יש מבנים סוכריים שמשמשים למשל לזיהוי התאים על ידי מערכת החיסון – תפקיד חשוב לכל הדעות. לא היינו רוצים שמערכת החיסון פתאום לא תזהה את התאים של עצמנו ותתקוף אותם.
אבל כאמור, הפחמימות משמשות בעיקר כספקי אנרגיה לגוף, והן עד כדי כך חשובות לגוף שבערך חצי ממה שאנחנו אוכלים אמור להיות פחמימות. והיכן ניתן למצוא את אותן פחמימות חמקמקות? בהמון מקומות! סוכר כאמור, אבל לא מומלץ לצרוך הרבה סוכר מפני שהוא גורם לעששת שיניים, וגם מפני שסוכר הוא מה שנקרא פחמימה פשוטה, ועדיף לאכול פחמימות מורכבות. למה? כי הפחמימות הפשוטות נורא קלות לעיכול, והן נכנסות ממערכת העיכול לדם בבת אחת וגורמות לקפיצות חדות ברמת הסוכר בדם, ואת זה הכבד והלבלב שלנו לא אוהבים. מי שכן אוהב את זה היא רקמת השומן שלנו, כי סוכר עודף הופך לשומן, ואם פתאום יש לגוף מלא סוכר ואין לו מה לעשות בבת אחת עם מלא סוכר, הוא אכן יהפוך לשומן. לעומת זאת פחמימות מורכבות מהוות אתגר יותר רציני למערכת העיכול שלנו, והן נספגות לאט לאט ולא מבהילות אף אחד. פחמימות מורכבות (בעיקר בצורת עמילן) יש בדגנים, כלומר חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, אורז, תירס. כמו כן בירקות עמילניים כמו תפוחי אדמה. למעשה, כל הירקות הם בעיקר פחמימות, אבל מציינים את תפוחי האדמה והתירס בנפרד מפני שהם עתירי קלוריות (שבאות מפחמימות) יחסית לירקות אחרים. גם פירות עשויים בעיקר מפחמימות. גם בקרמבואים יש פחמימות. גם בקטניות יש פחמימות, אבל אני אזכיר אותן בהמשך בחלק של החלבונים יותר בפירוט.
סוג נוסף של פחמימות שיכול לתרום לנו מאוד הוא הסיבים התזונתיים. לא נמות אם לא נאכל סיבים, אבל הם חמודים. הם סופחים דברים. הם סופחים מים, דבר שמרכך את הצואה ולכן עוזר לסובלים מעצירות (חשוב!!!!!! מאוד!!!!!! לשתות הרבה מים כשאוכלים מאכלים עשירים בסיבים – אחרת לא רק שזה לא יעזור לעצירות אלא עלול להחריף אותה). הם סופחים כולסטרול רע. הם סופחים סוכר. הם סופחים רעלים. הם כמעט ולא מתעכלים בעצמם (ולכן גם אין להם תרומה קלורית, למרות שהם כן משביעים בגלל עניין הנפח), אבל מאטים את קצב הספיגה של סוכרים פשוטים. הסיבים הללו נמצאים בעיקר בקליפות של דברים – של ירקות ופירות ושל דגנים. לכן רצוי לאכול את הדגנים שלנו עם קליפותיהם, כלומר קמח מלא, אורז מלא, שיבולת שועל. חשוב לכולם, ובמיוחד לחולי סוכרת שאצלם ספיגה מהירה מדי של סוכרים פשוטים יכולה להיות בעיה רצינית.

חלבונים

היי, תשאירו משהו לחלק הבא של הפוסט!
בינתיים, תוכלו להנות מתמונה טרייה מאוד שלי עם בוזון, שמאוד רצתה לתרום לכתיבת פוסט זה, וקפצה על המקלדת אינספור פעמים. לצערי נאלצתי למחוק את דבריה המלומדים. אמנם התמונה לא מאוד איכותית כי כרגע כל מה שיש לי זו מצלמת האינטרנט של הלפטופ, אבל זה מה שיש ועם זה ננצח:
Picture0002
רגע, כמעט שכחתי: יש פה פוסט חשוב ומעניין על ניסויים קוסמטיים בבעלי חיים, שהייתי שותפה להכנתו. תיכנסו לקרוא אם אתם בעניין.

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

בריכות חומציות, כאבי ראש מפוברקים, מוחות מתכווצים ותחליפי חלב

התמונות בפוסט לא קשורות לתוכנו, צולמו על ידי במוזיאון של סלוודור דאלי שנמצא בעיר הולדתו פיגראס שבצפון ספרד.

5054821702_1fb7d0ece0_o

 

בריכות שחיה מסוכנות לבריאות?

ברור, כאילו דאאא. אחרת לא הייתי שואלת.

כידוע לכל, בדרך כלל משתמשים בכלור לחיטוי גם של מי שתיה וגם של בריכות שחיה. הצרה היא שבתהליך החיטוי נוצרים תוצרי לוואי מהכלור, ביניהם מה שנקרא חומצה הלואצטית, חומר לא הכי סימפטי שעלול לגרום לפגיעה בעוברים ולסרטן. מי השתיה מנוטרים באופן קבוע ויש גבול ברור לרמת החומצה ההלואצטית המותרת, והכל סבבה, אבל מה קורה בבריכות שחיה? שם המצב פחות ברור, ואין ממש פיקוח. אז במחקר חדש בדקו את רמת החומצה הזו בשתן של 49 שחיינים ועובדי בריכות בגילאים שונים, ומצאו שהרמה עולה בזמן שבין חצי שעה לשלוש שעות אחרי שחיה בבריכה.

מסקנות המחקר:

1. מכיוון שאין הרבה מחקרים על החומר הזה, לא ברור עדיין אם הרמה שנתגלתה מספיק מסוכנת כדי לגרום לנזק בריאותי או לא.

2. כמעט כל החומצה נצרכה בבליעה לא מכוונת של מי הבריכה (94%), והשאר נצרך בשאיפה (5%) או דרך העור (1%). לכן הרמה אצל הנבדקים ששחו בבריכה היתה גבוהה בהרבה מאשר אצל אלו שרק עבדו ליד הבריכה.

3. הרמה היתה גבוהה במיוחד אצל ילדים (שכנראה בולעים יותר מי בריכה).

4. רמת הכלור בבריכות פתוחות גבוהה יותר מאשר רמת הכלור בבריכות שנמצאות בתוך אולמות, אבל האויר שמסביב לבריכות הסגורות מן הסתם יותר רווי באדי כלור, ויש לכך השפעה משמעותית עבור מי שלא נכנס לבריכה.

אם כן, מה עושים??? קשה לתת המלצה בגלל שכפי שכתבתי בסעיף 1, לא ברור אם הרמה באמת מסוכנת. לדעתי – להשתדל לא לבלוע מים בטעות וזהו. לקפדנים יותר – אפשר לקנות סטיקים כאלו שמודדים את רמת הכלור בבריכה, מוכרים אותם לבריכות בבתים פרטיים ואפשר פשוט למדוד את רמת הכלור במי הבריכה.

 

מקור מ-WebMD

מקור מדעי (גישה למאמר רק בתשלום)

 5054771828_4745456275_o

 

כואב הראש? קחו גלולת סוכר!

יצא מאמר סקירה חדש שבדק תוצאות מ-119 מחקרים קליניים שונים על תרופות נגד כאב ראש. מחקרים קליניים הם מחקרים שבודקים יעילות של תרופות או טיפולים רפואיים שונים: לוקחים קבוצה גדולה של חולים, מחלקים אותה לשניים, לחצי נותנים תרופה אמיתית ולחצי תרופת פלצבו (כדורי דמה שנראים זהים לתרופה, אבל לא מכילים חומר פעיל אלא למשל סוכר). החולים לא יודעים אם קיבלו תרופה אמיתית או פלצבו, וליתר ביטחון אפילו הרופאים שנותנים לחולים את התרופות לא יודעים אם הן תרופות אמיתיות או פלצבו, כדי להימנע מכל שבב של סיכוי להשפיע על הרגשת החולים. בסוף משווים את יעילות התרופה האמיתית ליעילות הפלצבו וכך אפשר לדעת אם התרופה באמת עובדת או שלא.

אז המאמר החדש בדק את יעילותם של כדורי הפלצבו שניתנו בכל 119 המחקרים הקליניים על כאבי ראש, והתוצאות מפתיעות.

40% מהאנשים שקיבלו כדורי פלצבו דיווחו על שיפור בכאב הראש (45% מהילדים לעומת 36% מהמבוגרים), שזה אחוז לא זניח בכלל, וזה עבד גם במקרה של מיגרנות וגם בכאבי ראש “רגילים”. מכיוון שכדורי פלצבו נהנים מהיתרון של חוסר תופעות לוואי ואינם פוגעים בגוף, אולי כדאי לשקול לנסות אותם לפני שעוברים לכדורים האמיתיים. הבעיה היא שמי שלוקח אותם לא אמור לדעת שאלו כדורי פלצבו, כי אז כמובן האפקט הולך לאיבוד… מאתגר משהו, אבל אני בטוחה שתמצאו פתרונות יצירתיים.

 

מקור מ-WebMD

5054784988_c6876a3e09_o

 

שמן או מעשן בגיל המעבר? המוח שלך מתכווץ!

המחקר נערך על 1,352 אנשים בגיל ממוצע של 54. נבדקו כל מיני פרמטרים כמו משקל, עישון, לחץ דם, סוכרת, ולאחר מכן הנחקרים עברו בדיקות MRI במשך עשור שנים.

אני לא רוצה להיכנס לתוצאות בפרטי פרטים כי נבדקו המון פרמטרים שקשורים לגודל ולתפקוד של אזורים שונים במוח, אבל בגדול מצאו ש:

1. נחקרים שסבלו מיתר לחץ דם סבלו לאורך העשור של המעקב גם מהזדקנות מואצת של המוח וירידה מואצת בתפקוד הקוגניטיבי לעומת נחקרים שלא סבלו מיתר לחץ דם.

2. נחקרים שסבלו מסוכרת סבלו גם מירידה מואצת בגודל ההיפוקמפוס, זה אזור במוח שאחראי בין השאר על הזיכרון.

3. נחקרים שעישנו סבלו לאורך העשור גם מהזדקנות מואצת של המוח, גם מירידה מואצת בגודל ההיפוקמפוס, ובנוסף גם מירידה כללית מואצת בנפח המוח.

4. נחקרים שסבלו מעודף משקל סבלו גם מירידה מואצת בתפקוד הקוגניטיבי וירידה כללית מואצת בנפח המוח.

שימו לב שכל הפרמטרים במחקר הזה הפיכים – עישון והשמנה כמובן, אבל גם סוכרת ויתר לחץ דם ניתנים לאיזון באמצעות תזונה נכונה, ספורט ושמירה על משקל תקין. אני בכוונה לא מזכירה איזון תרופתי של המחלות כי הנחקרים שקיבלו תרופות לסוכרת או יתר לחץ דם נחשבו גם כן במניין החולים, כלומר האיזון התרופתי לא עזר להם מבחינת ההידרדרות המוחית!

 

מקור מ-WebMD

מקור מדעי (קישור ישיר להורדת קובץ PDF)

5054766250_805a4d355f_o

 

תחליפי חלב

חלב הוא מקור תזונתי נהדר, בעיקר לסידן וחלבונים. א-ב-ל, יש אנשים שלא רוצים או לא יכולים לשתות ממנו, אם מטעמי אלרגיה, אם מטעמי רגישות ללקטוז, אם מטעמים מצפוניים (ותעשיית החלב היא אכזרית מאוד), ואם מטעמי סתם גיוון תזונתי (אי אפשר כל הזמן רק קרמבואים וכו’). ויש המון תחליפים בשוק, רק צריך לבחור. אבל איך בוחרים? הנה כמה קווים מנחים.

לרגישים ללקטוז – אתם בוודאי כבר יודעים מי אתם. אם חלב גורם לכם לשלשולים, נפיחות בבטן והפלצות מרובות Sick smile, סביר שיש לכם חוסר באנזים שאחראי על פירוק סוכר החלב שנקרא לקטוז. במיוחד בשבילכם מייצרים חלב דל או נטול לקטוז, שטופל כבר באנזים שחסר לכם והלקטוז שבו כבר התפרק. יש גם כדורים שאפשר לקחת לפני השתיה, ומכילים את האנזים הזה כך שאפשר אפילו להנות מחלב רגיל.

לאלרגיים ממש (וזה נדיר) – אתם סובלים מגירודים, פריחה, בצקות, קשיי נשימה וכל שאר הבלגנים שאלרגיה גורמת. לא יעזור לכם חלב דל לקטוז. אתם יכולים לנסות חלב עיזים, כבשים, גמלים וכל מה שבא לכם כי סביר להניח שהאלרגיה היא לחלב פרה בלבד. אם היא לא רק לחלב פרה, יש תחליפים לא חלביים.

תחליפים לא חלביים:

הכי נפוצים הם חלב סויה, חלב אורז וחלב שקדים, אבל אפשר למצוא גם תחליפים כמו חלב קוקוס וחלב שיבולת שועל (שאפילו לא הכנסתי לכאן כי לא ראיתי כזה דבר בארץ). ליקטתי עבורכם נתונים ממגוון אתרי אינטרנט בנושא, והכינותי טבלה עם הערכים התזונתיים של כל סוג חלב. הטבלה מתייחסת לכוס אמריקאית סטנדרטית, שהיא די גדולה (כ-225 מיליליטר או ספל מלא). הכנסתי לכאן גם חלב עיזים על הדרך, שיהיה, מ’כפת’כם. אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדיל אותה קצת.

Untitled

כפי שניתן לראות, לכל סוג חלב יש יתרונות וחסרונות. כל אחד יעשה את שיקוליו ויבחר את סוג החלב בהתאם לצרכיו ורצונו. הטעם של כל תחליף די שונה משל חלב רגיל אז שימו לב ותטעמו לפני שאתם קונים סטוקים מטורפים הביתה!

כמה טיפים:

  • שימו לב שבתחליפי החלב כל חברה מעשירה את המוצרים שלה באחוז שונה של סידן וויטמין D וצריך לקרוא את התוית. גם אחוזי החלבון והשומן יכולים להשתנות קצת בין החברות.
  • חשוב גם לבדוק את סוג הסידן שבו מעשירים את החלב. סידן בצורת calcium carbonate נספג בגוף טוב יותר מ-calcium phosphate.
  • לטבעונים חשוב גם לבחור בתחליף חלב שיהיה מועשר בויטמין B12 אם אפשר.
  • מבחינת חלבון – חלב סויה הוא הדומה ביותר לחלב פרה מבין התחליפים (כמובן בלי לכלול חלב עיזים שהוא חלב אמיתי), חלב אורז הכי פחות דומה.
  • המרקם של חלב אורז דליל יחסית לחלב, צריך לשים לב לזה במיוחד במתכונים שבהם מחליפים חלב רגיל בחלב אורז.
  • לא כדאי לאכסן תחליפי חלב בפריזר, זה הורס את המרקם שלהם.

בתיאבון!

מקור מ-WebMD

5054138903_1512ec47af_o

 

והבוחן

הבוחן הפעם לא ביולוגי/רפואי בכלל, אבל הוא לא קל. הגיע הזמן שתלמדו משהו על אומנות. אנא כתבו בתגובות את שמות התמונות של דאלי שהופיעו בפוסט זה. הפרס הגדול השבוע הוא משחה נגד פטריות, משומשת במצב טוב. שני שמות של תמונות יספיקו להכרזה על זוכה. חיפוש מהנה!

5054837672_74354141d2_o

יום שלישי, 26 ביולי 2011

חזרתי!

זמן רב מאוד עבר מאז הפוסט הקודם, ותירוצים יש למכביר. פרוייקט חדש בעבודה שדורש זמן, עברתי דירה, כלבתי האהובה-אך-קשישה היתה חולה מאוד (כשל כליות) ולבסוף נאלצנו להרדים אותה, ובדיוק חודש לאחר מכן, אור ליום רביעי שעבר, אימצתי חתולה חדשה במקומה. החתולה החדשה נקראת בוזון-מיצי-חמוד-ברוניה-יוספה-גריזלדה, היא בת שלושה חודשים, קצת פוזלת, וכבר הספיקה לנצל לפחות אחת מתשע הנשמות שעומדות לרשותה במפגש עם מכונית. הנה תמונה של המופרעת, שכפי שניתן לראות כבר התמקמה היטב בבית ואף תפסה בעלות על מיכאל:

IMG_0051

הייתי שמחה לשים כאן גם תמונה שלה כשהיא ערה, אבל לרוע המזל יש לבוזון רק שני מצבים: שינה, וריצה תזזיתית מהירה מכדי שאפשר יהיה לתפוס במצלמה.

הצטברו לי מליוני קישורים למחקרים מעניינים שהתכוונתי לתרגם ולתמצת עבורכם, ואם תצטרכו לקרוא כאן על כולם לא יהיה לכם זמן לצאת ולהפגין על חוק החרם ועל שאר חוליי מדינתנו, לכן אני מתכוונת לבחור אך ורק את האיכותיים ביותר מבין המאמרים ולתמצת אותם שוב בצורת פוסט מבזקונים. אמרו לי שכדאי לצרף תמונות לפוסטים, כדי לשבור את רצף הטקסט ולעשות אותו יותר נעים לעין. אז אני משבצת בפוסט הזה תמונות שאיכשהו קשורות לטבע ומדע. שלא תגידו שלא משתדלים עבורכם. בכל מקרה אם זה ארוך לכם מדי אתם מוזמנים לעלעל בכותרות ולהחליט לקרוא רק חלק מהמידע.

 

פינת ההמלצה הלא קבועה

פינה חדשה בבלוג – המלצה על פוסטים מבלוגים אחרים. הפינה, כפי שמרומז בשמה, לא תהיה קבועה אלא רק אם וכאשר אמצא פוסטים מעניינים מאוד ורלוונטיים לנושאי הבלוג. אז הנה פוסט מצויין על אפיה דלת/נטולת שומן. מניסיון, אפשר להחליף בכיף את השומן שבמתכונים ברסק תפוחים וזה יוצא טעים מאוד ואין זכר לטעם תפוחי (קרדיט לאמא על האפיה ולעצמי על הטעימה).

 

האם באמת חם לכם או שאתם רק מדמיינים?

ובכן, אתם רק מדמיינים.

על מנת לבחון את העניין, נתנו לקבוצת רוכבי אופניים אומללים לרכב במשך חצי שעה על אופני כושר בטמפרטורה נמוכה (21.7 מעלות), ובטמפרטורה גבוהה (31.3 מעלות). לאחר מכן נתנו לקבוצה לרכב בטמפרטורה הגבוהה, אבל המדחום שעל הקיר הראה כאילו הטמפרטורה היא רק 26 מעלות. והתוצאה? לא במפתיע, ביצועי הרוכבים היו הגרועים ביותר בטמפרטורה הגבוהה. אבל כן במפתיע, באותה טמפרטורה כאשר הרוכבים רק חשבו שבעצם פחות חם, הביצועים היו דומים לביצועים בטמפרטורה הנמוכה (ואפילו טיפונת יותר טובים)… Disappointed smile

מקור:http://www.wired.com/playbook/2011/05/athletes-beat-heat

 

עכשיו נוחו קצת מההלם תוך כדי התבוננות בתמונה המרגיעה הבאה:

DSC_0016_452531917_l

התמונה צולמה בחצר ביתי השוויצרי לפני כשלוש שנים, בעזרת העדשה המאמממממת שלי, 105מ”מ מאקרו של ניקון.

 

סובלת מתסמונת קדם-וסתית (PMS)?

8-20% מהנשים סובלות מתסמינים ברמה בינונית עד קשה בימים שלפני קבלת הוסת. מדובר בעיקר על תסמינים כיפיים כמו שינויים חדים במצב הרוח, דיכאון, בטן נפוחה, שדיים רגישים וכאבי ראש. אין לחוקרים מושג קלוש ממה העסק נגרם (כנראה שינויים הורמונליים), אבל להלן המלצות תזונתיות שנמצא במחקרים שעשויות להקל על התסמינים (אני לא מתרגמת פה את כל מה שכתוב במאמר כי חלק מההמלצות לא אהבתי):

  • רצוי לאכול מאכלים עשירים בסידן וויטמין D (גם תוסף עוזר אבל לגבי הסידן נמצא שנשים שקיבלו אותו מהתזונה הרגילה סבלו פחות מ-PMS)
  • כנ”ל לגבי מאכלים עשירים בויטמין B1 ו-B2 (דגנים מלאים וירקות בעיקר). הממצאים נכונים רק עבור נשים שקיבלו את הויטמינים מהתזונה ולא מתוסף.
  • לא לדלג על ארוחות, כלומר לאכול כל כמה שעות כדי לא להגיע למצב של רעב. מניסיון, צניחת סוכר בשילוב עם מצבי רוח משתנים יכולה להיות הרסנית ביותר.
  • להמעיט בצריכת מלח ולשתות הרבה מים – זה טוב נגד תחושת הנפיחות. כדי להמעיט בצריכת המלחים, עדיף לאכול אוכל לא מעובד כי אליו מוסיפים הרבה מלח בדרך כלל.
  • המלצות שאינן קשורות בתזונה: פעילות גופנית עשויה לעזור לשיפור מצב הרוח. אם את עייפה – לכי לישון מוקדם יותר, זה צורך גופני אמיתי. עישון במיוחד בגילאי העשרה ותחילת העשרים מגביר סימפטומים של PMS.

איחלתי למדממת בהצלחה בהמשך דרכה.

מקור: http://women.webmd.com/features/diet-and-pms

 

נפצעתם ביד? שלבו ידיים להפחתת תחושת הכאב

בחיי, אני לא מבינה מאיפה עלה לחוקרים בכלל הרעיון למחקר המטופש הזה. דקרו קבוצת נבדקים מסכנים בידיים כשהידיים היו חופשיות או משולבות על החזה. בדקו את תחושת הכאב גם ע”י שאילת הנבדקים מה יותר כואב, וגם ע”י מדידת גלי המוח שלהם (בעזרת EEG). נמצא שכשהידיים משולבות תחושת הכאב פוחתת, גם לפי דיווחי הנבדקים וגם לפי תוצאות ה-EEG. Surprised smile

מקור: http://www.webmd.com/pain-management/news/20110520/pain-relief-strategy-cross-your-arms

 

גבוהה? את בסיכון מוגבר לסרטן  Crying face

כמובן שהגובה עצמו לא גורם לסרטן, אלא שנמצא קשר סטטיסטי כזה שככל שהאשה יותר גבוהה, הסיכוי שלה לחלות בסרטן עולה, ואני תכף אסביר, אבל קודם קצת עובדות יבשות. על כל עשרה סנטימטרים של גובה, הסיכון לחלות בסרטן עולה ב-16%. זה לא משהו ספציפי לנשים, פשוט המחקר בדק רק נשים משום מה, אבל סביר להניח שגם בגברים זה ככה. המחקר היה גדול מאוד בהיקפו ושילב למעשה 11 מחקרים שונים על למעלה ממליון נשים מצפון אמריקה, אסיה, אירופה ואוסטרליה.

יש שתי תיאוריות עיקריות שמנסות להסביר את התופעה הזו של קשר בין גובה לסרטן: האחת אומרת שבנשים גבוהות יש יותר תאים, ומכאן שהסיכון שתא מסויים יהפוך לסרטני גדול יותר. השניה אומרת שלנשים גבוהות יש בדרך כלל רמות גבוהות יותר של הורמוני גדילה, והורמוני גדילה גורמים לתאים להתחלק יותר, וכל מי שקרא את הפוסט בנושא סרטן יודע שדברים שגורמים לתאים להתחלק יותר - מעודדים סרטן.

חשוב לציין שגובה גם קשור להפחתה בסיכון לחלות במחלות לב, כך שלא הכל רע ומר.

מקור: http://women.webmd.com/news/20110720/tall-women-linked-to-greater-cancer-risk 

כפי שניתן לראות בתמונה הבאה, העכבר שלי מוגבל בתנועתו ע”י חתולה פסיכוטית שמתעקשת לישון על החוט שלו. אני מבקשת להעריך את המאמצים שאני עושה לכתוב פה פוסט למרות הקשיים הפיזיים.

IMG_0001

ועכשיו, עוד תמונה סתם בשביל הכיף:

GFP in adipocyte_2263174384_m

מה אנחנו רואים פה, אתם בוודאי שואלים את עצמכם. ובכן, אני אגלה לכם בשבוע הבא, אבל בעלי ידע בביולוגיה או תחומים קרובים מוזמנים לנחש איזה סוג תא זה ולמה הוא זוהר בירוק.

 

שטיפת ידיים בשירותים ציבוריים – טוב או רע?

איכס, נו, ברור שטוב! או שאולי…

באיזו תדירות לדעתכם מנקים את מתקני הסבון הנוזלי בשירותים ציבוריים? אם אתם חושבים בכיוון של ”כמעט אף פעם”, אתם צודקים. מתקני הסבון האלו נבדקו בבית ספר יסודי באוהיו, ונמצא שכל המתקנים היו מזוהמים בכמויות מסחריות של חיידקים, חלקם גורמי מחלות. כמות החיידקים היתה כל כך גדולה, שכשהילדים רחצו את ידיהם בסבון הזה, כמות החיידקים שעל הידיים שלהם היתה גבוהה יותר מאשר לפני הרחיצה. פי 26 יותר חיידקים מאשר לפני הרחיצה, ליתר דיוק.

מחקר מקיף יותר מצא שבאחד מכל ארבעה מתקני סבון נוזלי בארה”ב גדלים חיידקים גורמי מחלות, בעיקר פריחות, דלקות בדרכי השתן ודלקות עיניים.

אז מה המסקנה? לדעתי – אם אתם בני 15-65, אין לכם בעיות מיוחדות עם המערכת החיסונית, ואתם לא נוטים לסבול מפריחות, דלקות בדרכי השתן או דלקות עיניים, תמשיכו להשתמש במתקני הסבון הנוזלי. בכל זאת, רוב הסיכויים שהם לא מזוהמים. אם אתם מחוץ לאחד או יותר מהקריטריונים הנ”ל, קחו איתכם בתיק סבון מוצק או נוזלי קטן והשתמשו בו במקום בסבון הציבורי.

אגב, אפשר לפתור את הבעיה הזו בקלות על ידי שימוש בשקיות מילוי סבון אטומות, כאלו שמניחים בתוך המתקן של הסבון אבל הסבון לא בא במגע עם המתקן עצמו.

מקור: http://aem.asm.org/cgi/content/full/77/9/2898

 

תרופה לאסטמה התגלתה כשורפת שומן  Rolling on the floor laughing

התרופה נקראת formoterol והיא בדרך כלל ניתנת במשאף לחולי אסטמה ו-COPD. חוקרים אוסטרלים נתנו את התרופה הזו לשמונה גברים בריאים למשך שבוע, ומצאו שקצב שריפת השומן שלהם עלה ב-25%. לעומת זאת קצב שריפת החלבון שלהם הואט, שזה להיט רציני כי זה אומר שאיבוד האנרגיה לא בא על חשבון איבוד של שרירים, מה שקורה למרבה הצער בהרבה דיאטות הרזיה שלא משולבות בפעילות גופנית ואכילה מספקת של חלבונים. לטענת החוקרים, אדם במשקל 70 ק”ג שיקח את התרופה הזו ישרוף כ-200 קלוריות ביום, שזה לא בדיוק דרמטי אבל מצד שני זה שווה ערך לקילו שומן בכל 38 יום.

חסרונות: לתרופה יש תופעות לוואי של קשיי שינה ברמה קלה וחוסר תיאבון (זה חיסרון זה???). המחקר נעשה על מעט אנשים (כאמור שמונה גברים בלבד), ועדיין לא פורסם בעיתונות המדעית. בקיצור, יש עוד עבודה, אבל זה נראה מבטיח.

מקור: http://www.webmd.com/asthma/news/20110606/asthma-drug-may-be-fat-burner-pill

 

שוב, אתנחתא תמונתית, הפעם בצורת דינוזאורים תינוקות (ממוזיאון הנצ’ורל היסטורי של לונדון):

pic 176_2882624351_l

 

הבוחן

תשובות לבוחן הקודם: האמת שעבר כל כך הרבה זמן מאז הפוסט הקודם, שאני לא זוכרת בכלל ולא מוצאת מאיפה לקחתי את המידע. צטערת מאוד. אני יכולה לתת את הניחוש שלי, אבל הוא יהיה רק ניחוש. אז לדעתי המחלות שלא מועברות דרך בעלי חיים הן איידס (אני לא בטוחה, אולי יש קופים שיכולים לחלות באיידס? ואם כן, איך בדיוק נדבקים מהם…? האם ידוע מקרה כזה?), סרטן (אם לא מחשיבים וירוסים כבעלי חיים, והם גם לא מעבירים את הסרטן אלא גורמים לו), ציסטיק פיברוזיס, צליאק וטרשת נפוצה. בסכ”ה עניתם יפה מאוד. קומו בבקשה וטפחו לעצמכם על השכם, הרווחתם זאת ביושר. אתם אפילו לא באמת חייבים לקום.

ולבוחן השבוע, נא לענות בתגובות לפוסט. מהי החיה המסוכנת ביותר בעולם לבני אדם (מבחינת כמות אנשים מתים כתוצאה מפגיעת החיה), וכמה מתים בשנה? לתשומת לב המתחכמים, התשובה “החתולה שלך שרגא” לא תתקבל, והיא גם חתולה מאוד יפה ועדינת נפש.

יום חמישי, 19 במאי 2011

על אוטיסטים חכמים, עצירות כרונית רשעית, כלבים חולניים תמימים, וחתולים שאינם יודעים לטעום

זמן רב עבר מאז הפוסט הקודם, זמן רב מאוד – ואף קרמבו אחד לרפואה לא בא אל פי בכל הזמן הזה. עצוב, מצמרר, כואב. בכל זאת אזרתי כוחות, צלחתי יומולדת ומציאת דירה חדשה, וצברתי מאמרים נחמדים לדווח לכם עליהם. יש גם סקר חדש מצד שמאל של הפוסט, ענו עליו בבקשה. אז ככה.

עצירות

כחמישית מהאוכלוסיה סובלת ממנה, בעיקר נשים וזקנים. תרופה נסיונית חדשה מאיימת לחסל את התופעה, וכדי להוסיף חטא על פשע, גם מפחיתה את רמת הכולסטרול הרע. איך הדבר מתבצע? התרופה, שזכתה לשם הסקסי במיוחד “A3309”, מעכבת ספיגה של מיצי המרה מהמעי הדק בחזרה אל הגוף, ועל ידי כך גורמת להצטברות של מרה במעיים. מה זה המרה הזה ולמה זה מקל על עצירות כרונית, אתם שואלים? ובכן. המרה הוא נוזל שמיוצר בכבד ונאגר בכיס המרה. תפקידו לעזור בעיכול, בעיקר של של שומנים, והוא מופרש אל מערכת העיכול לאחר ארוחה. זה נוזל מצחין ומר בעל צבע ירקרק-צהבהב-חום, ואם במקרה אתם סובלים מכאבים פתאומיים בבטן הימנית העליונה פלוס בחילות, בעיקר לאחר ארוחה שומנית, יש מצב שהמלחים מנוזל המרה התגבשו ויצרו לכם אבנים בכיס המרה. אבל זה ממש לא קשור עכשיו. מסתבר שאם לוקחים את A3309, מצטבר יותר נוזל מרה במעי, מה שעוזר לרכך את הצואה ולזרז את המעבר שלה דרך הגוף. את זה הראו בשני מחקרים שונים, ומחקר שלישי הראה שאנשים שלקחו את התרופה במשך שמונה שבועות איבדו כעשרה אחוזים מהכולסטרול הרע שלהם, שזה לא מפתיע בהתחשב בכך שכולסטרול הוא אחד מאבני הבניין של נוזל המרה.

אין לי תשובות לשאלות בנושא התרופה הזו, כי המחקרים נעשים בחברת תרופות ולכן הנתונים המדוייקים לא מתפרסמים בעיתונות המדעית אלא נשמרים בסודי סודות בחברה. 

ועד שהתרופה תצא לשוק, למי שסובל מעצירות: רצוי להרבות בשתיית מים, באכילת פירות (במיוחד שזיפים מיובשים שעשירים בסיבים ובסורביטול), ירקות ודגנים מלאים, ובפעילות גופנית (במיוחד פעילות אירובית, יוגה ומתיחות). אני מרגישה קצת כמו תקליט שבור עם העצה הזו, אבל באמת שהיא טובה לכל הצרות שלכם בחיים.

עצירות שמופיעה פתאום יכולה להיות גם סימפטום של מחלות יותר רציניות כמו סוכרת, שבץ, פרקינסון, סרטן במערכת העיכול, מחלות שקשורות בבלוטת התריס ועוד, כך שאם אתם היפוכונדרים ומופיעה אצלכם פתאום עצירות – רוצו לרופא. גם תרופות מסויימות גורמות לעצירות (ואם אתם לוקחים אותן אתם וודאי יודעים על כך), וכן גם עודף של ויטמין D, ברזל, או סידן.

אוטיזם

טוב, הכותרת כאן היא קצת רמאות, כי לא מדובר על אינטיליגנציה אלא על גודל המוח. מחקר חדש מצא שהמוח של ילדים אוטיסטים מתפתח בקצב דומה לזה של ילדים רגילים בערך עד גיל שנה, ואז עובר זינוק גדילה בין גיל שנה לשנתיים, כך שגודל המוח הסופי של אוטיסטים גדול בעד 10% מזה של ילדים רגילים. החלק הספציפי במוח שגדל יתר על המידה נקרא האונה הטמפורלית, שנמצאת בתחתית המוח ואחראית בין השאר על שמיעה, הבנה סמנטית, זיהוי פרצופים, תהליכי למידה, עיבוד מידע רגשי, וזיכרון לטווח ארוך. התובנה הזו לגבי אוטיזם עשויה לקדם את ההבנה של החוקרים לגבי איזה גנים מעורבים במחלה ואיך אפשר לאבחן ואולי לרפא אותה.

חתולים

התגלית איננה חדשה בעולם המדע, אבל היא חדשה בשבילי ולדעתי מעניינת: חתולים (ובכללם חתולי בית, אריות, נמרים וכו’) לא מסוגלים להרגיש טעם מתוק. הרצפטור שאמור לקלוט את הטעם המתוק פשוט לא קיים אצלם. מדובר על שני גנים, שמתבטאים כמעט בכל היצורים שיודעים איך לאכול, ואצל החתולים (וכנראה אצל עוד סוגי טורפים) אחד הגנים האלו איבד חתיכה, וכל העסק הפסיק לתפקד. וכנראה שזה לא מאוד הפריע לחתולים לאבד את הרצפטור, כי בתכלס, אין סיבה שטורפים יצטרכו לקלוט טעם מתוק, שאיננו נכלל בקרביהם של עכברים וג’וקים. ככל הנראה לא היו הרבה קונדיטוריות בסוואנה באפריקה, תת תנאים!!!

כלבים

בארה”ב נערך מחקר ענק בין השנים 1984-2004 ופורסם זה עתה. המחקר נעשה על כ-75,000 כלבים, מתוכם כ-18,000 מעורבים והשאר גזעיים. מטרת המחקר היתה לבדוק קשר בין גזע הכלב, גודלו וגילו, לבין המחלות שהורגות אותו. להלן ממצאים מעניינים בצורת מבזקונים:

  • זוכרים שכתבתי באחד הפוסטים הקודמים שכלבים מגזעים קטנים חיים יותר זמן מכלבים מגזעים גדולים? זה נכון, אבל שימו לב – גם בתוך אותו גזע יש כלבים בגדלים שונים, ודווקא הכלבים הגדולים יותר חיים יותר מהקטנים. כלומר, יורקשייר טרייר צפוי לחיות יותר זמן מגולדן רטריבר, אבל יורקשייר טרייר גדול צפוי לחיות יותר זמן מיורקשייר טרייר קטן. (הממצא הזה נלקח דווקא ממאמר אחר)
  • כצפוי, כלבים צעירים מתים בעיקר מבעיות בדרכי העיכול (כלומר בליעה של חפצים, רעלים וכו’) וממחלות זיהומיות. כלבים מבוגרים מתים בעיקר מסרטן או מבעיות נוירולוגיות.
  • מחלות אורתופדיות וקטרקט נפוצים יותר בכלבים גזעיים, לעומת סוכרת שנפוצה יותר בקרב כלבים מעורבים.
  • כלבים קטנים מתים בעיקר כתוצאה ממחלות דגנרטיביות ומחלות מטבוליות, וכלבים גדולים מתים בעיקר מסרטן.
  • סרטן הוא גורם המוות העיקרי בכלבים מבוגרים, אבל כלבים שמגיעים לגילאים מאוד זקנים בדרך כלל מתים דווקא ממחלות מטבוליות ודגנרטיביות.   
  • פילוג המחלות שהורגות כלבים לפי סוג המחלה (אני מציינת רק גזעים נפוצים):
    מחלות של דרכי העיכול הן גורם המוות הנפוץ ביותר בגזעים: דני ענק, אקיטה, שארפיי, ויימרנר.
    מחלות לב הן גורם המוות הנפוץ ביותר בגזעים: ניופאונדלנד, מלטז, צ’יוואווה, דוברמן פינצ’ר, פוקס טרייר.
    מחלות נוירולוגיות הן גורם המוות הנפוץ ביותר בגזעים: דאכסהאונד, פאג, פינצ’ר ננסי, בוסטון טרייר.
    מחלות שרירים ושלד הן גורם המוות הנפוץ ביותר בגזעים: סן ברנרד, דני ענק (אבל פחות מאשר דרכי עיכול), גרייהאונד.
    מחלות דרכי הנשימה הן גורם המוות הנפוץ ביותר בגזעים: בולדוג, יורקשייר טרייר, אפגני.
    סרטן הוא גורם המוות הנפוץ ביותר ברוב גזעי הכלבים, אבל בעיקר: ברנזי, גולדן רטריבר, בוקסר.
    גזעים שרגישים במיוחד למחלות זיהומיות: אמסטף, גרייהאונד, פוינטר,קורגי.
    פגמים מולדים היו נפוצים במיוחד בניופאונדלנד, בולדוג, אקיטה, יורקשייר טרייר, מלטז.
  • אם בא לכם להתעמק במאמר, שמכיל ניתוח מאוד מפורט של סיבות מוות של גזעים שונים, אתם מוזמנים להוריד את גרסת ה-PDF מכאן. או לשאול אותי לגבי גזע מסויים בתגובות. 

 

מקורות מידע:

http://www.webmd.com/digestive-disorders/news/20110510/experimental-drug-may-treat-chronic-constipation

http://www.webmd.com/brain/autism/news/20110502/brain-size-of-children-yields-clues-to-autism

http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B8H4J-4NRKWNF-G&_user=10&_coverDate=10%2F31%2F1977&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=gateway&_origin=gateway&_sort=d&_docanchor=&view=c&_searchStrId=1757781075&_rerunOrigin=scholar.google&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=116bc443309a06702ce94b983eda2686&searchtype=a

http://psycnet.apa.org/journals/com/49/2/139/

http://jn.nutrition.org/content/136/7/1932S.long#BIB4

http://jhered.oxfordjournals.org/content/100/suppl_1/S90.long

http://www.petmd.com/blogs/fullyvetted/2011/apr/why_dogs_die

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1939-1676.2011.0695.x/full

 

בוחן

פישלתם קשות בבוחן הקודם. התשובה הלא נכונה היתה הרביעית – במוצרי מזון אורגניים התקן הישראלי אינו מרשה בשום אופן עקבות של כימיקלים אסורים, ואתם (חוץ מחמישה צדיקים) חשבתם שכמות פיצית כן מותרת. רובכם המכריע חשב שהתשובה האחרונה היא הלא נכונה, אבל חברים יקרים, במוצרים אורגניים מן החי לא תמצאו הורמונים ואנטיביוטיקה.

והבוחן השבוע בנושא מחלות שחיות (לאו דווקא חיות מחמד) מסוגלות להעביר לנו, ברוב אדיבותן. אל תיבהלו, רוב המחלות האלו נדירות ביותר ואינן מסוכנות, ואפשר למנוע אותן ע”י שמירה על היגיינה בסיסית. אפשר לבחור יותר מתשובה אחת כמובן.

אילו מבין המחלות הבאות מועברות לבני אדם על ידי בעלי חיים?

יום שבת, 23 באפריל 2011

פוסט מבזקונים

אני שבה אליכם לאחר היעדרות ארוכה ומתישה, שכללה בייביסיטר של שבועיים על שלושה ילדים מקסימים שגרים אי שם בצפון הארץ (אבל שעתיים נסיעה לעבודה!!! לא עושה את זה יותר), וביקור של חברים טובים מגרמניה. כעת הבית הפוך ומלא בגדים שדורשים כביסה, כלים שדורשים הדחה, כלבים שדורשים מקלחת בהולה, וחתולים שדורשים אוכל, אבל לא זה הרגיל היבש אלא משהו טעים לשם שינוי.

אך בטרם אתפנה למשימות חשובות אלו, אכתוב לכם פוסט, למען לא תשכחוני. בזמן שאתם חגגתם לכם את פסח, אני יגעתי ומצאתי שלל כתבות ומחקרים מעניינים, ליקטתי אותם אל מועדפי הפיירפוקס שלי, וכעת אתרגם אותם למענכם בצורת מבזקונים קצרים. הנושא הכללי של הפוסט הוא שוב מזון:

  • זה כנראה לא יהיה שוק מוחלט עבור רובכם, אבל ככלל אצבע, אם אתם כבר משקיעים וקונים מוצרים אורגניים, עדיף להשקיע את הכסף בפירות וירקות שלא מקלפים לפני שאוכלים, כדוגמת חסה, אפרסקים, תפוחים וכו’. אין כל כך טעם בקניה אורגנית של פירות וירקות שצריך לקלף, כי הקליפה חוסמת מעבר של רוב חומרי הריסוס. אני מקווה בקרוב להניח את ידי על רשימת המוצרים שכדאי לקנות אורגניים, לפי מידע פנימי מחוקר במכון שבודק רעילות של חומרי ריסוס בברלין. בינתיים תיאלצו להסתפק ברשימה אמריקאית. פירות וירקות שמכילים הכי הרבה חומרי ריסוס: שעועית ירוקה, אפרסקים, פלפל (בצורת גמבה), סלרי, נקטרינות, אגסים, תפוחים, אוכמניות, דובדבנים, ענבים. פירות וירקות שמכילים הכי מעט חומרי ריסוס: בצל, תירס, אננס, אשכוליות, בננות, תפוזים, כרובית, תפוחי אדמה, דלעת, ברוקולי, גזר. בקרמבו אין בכלל חומרי ריסוס. יש לציין שלא נתקלתי בשום מחקר שמראה יתרון בריאותי כלשהו של אוכל אורגני על פני אוכל רגיל. מה שלא אומר שמחקר כזה לא קיים או לא יתקיים, אבל כרגע לא ידוע לי על אחד כזה, מלבד מה שכתוב פה למטה.
  • עוד קצת לגבי כימיקלים. כמעט כל המזונות שאנחנו אוכלים, ויהיו טבעיים ואורגניים כל שיהיו, מכילים מטבעם כימיקלים רעילים. אין שום דרך להיפטר מהם. דוגמאות: לחם מכיל אקרילאמיד (רעיל למוח ומסרטן), אגוזים מכילים אפלטוקסין (מסרטן), סלרי ופטרוזיליה מכילים פסורלן (מסרטן). דוגמאות למאכלים נוספים שמכילים חומרים מסרטנים ורעילים: תפוחים, עגבניות, גזר, סלרי, פטריות, קפה, תה, יין, ענבים, מנגו, חמוציות, אגסים, אננס, קינמון, בזיליקום, בצל, בשר, פלפל שחור, אגוס מוסקט, ועוד.  אני לא כותבת את זה כדי להבהיל או כדי שתעשו משהו עם זה, כי אין מה לעשות. הרעילות באה בילט-אין בתוך החיים. סתם לידע כללי. שתדעו שאם מנסים לשווק לכם אוכל אורגני יקר, זה לא אומר שהוא נטול רעלים. ושזה שקרמבו הוא גוש כימיקלים לא הופך אותו לשטן בהתגלמותו.
  • מצד שני, כמה וכמה מחקרים מצאו קשר בין חשיפה של עוברים לחומרי ריסוס ברמה שנחשבת נמוכה עבור אנשים בוגרים, ובין מחלות כמו הפרעת קשב וריכוז, מנת משכל נמוכה יותר, בעיות זיכרון ובעיות התנהגות. נמצא אפילו גן מסויים, שוריאציה שלו מאטה את פינוי חומרי הריסוס מהגוף. ילדים של נשים שנשאו את הוריאציה הזו של הגן, ומדובר כאן על בערך 30% מהנשים, סבלו יותר מהבעיות הנ”ל של מנת משכל וזיכרון, בהשוואה לילדים של נשים שנשאו גן תקין. כך שלנשים בהריון כדאי כן לשקול מעבר למזון אורגני. אם המזון האורגני לא זמין או יקר מדי, שטיפה הגונה של הפירות והירקות (לא להשתמש בסבון) מפחיתה מאוד את רמת חומרי הריסוס שעליהם, כך שכדאי לאמץ את הנוהג. במקרה של ירקות עליים כמו כרוב, חסה וכו’, אפשר להוריד ולזרוק את שכבת העלים העליונה. בכל מקרה, חשוב לזכור שעדיף לעובר שהאמא תאכל פירות וירקות מרוססים מאשר שלא תאכל פירות וירקות, כי הם מאוד חשובים להתפתחות העובר, הרבה יותר מנקודת IQ לפה או לשם. כדי לוודא שאוכל מסויים הוא אורגני, לפי ויקיפדיה, הוא צריך לקבל חותמת של אחת משלוש חברות פיקוח שפועלות בישראל: אגריאור בע"מ, סְקאל-ישראל, או המכון לבקרה ואיכות (IQC). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים.
  • סטייקים: פילה הוא גוש פיכסה חסר טעם. הסיבה היחידה שהוא יקר היא שאין הרבה מהחלק הזה בפרה. אם כבר אוכלים בשר (וכפי שאתם בוודאי זוכרים מהפוסט הקודם, עדיף להמעיט), קחו את החלק שנקרא סירלוין (או סינטה, או מותן). גם הוא רזה, אבל טעים וזול בהרבה. עם זאת, מי שסובל מלחץ דם גבוה צריך לשים לב לקנות את הבשר רק באיטליזים שניתן לסמוך עליהם. זאת מכיוון שבהרבה סופרמרקטים יש נוהג בזוי של הלעטת הבשר הרזה בהרבה מים כדי להפוך אותו ליותר “עסיסי”, וכדי שהמים יספגו טוב מוסיפים גם המון מלח לבשר. בקיצור, תאכלו ברוקולי וזהו. או קרמבו, בקרמבו אין כמעט מלח! אנטריקוט גם הוא כמובן נתח מצויין מבחינת טעם, אבל שמן מאוד.
  • הטרנד של אוכל נטול גלוטן תפס כבר חזק בארה”ב, ואני רוצה לגדוע אותו בטרם יגיע ארצה. גלוטן הוא חלבון שנמצא בדגנים (חיטה, שיפון ושעורה למשל), ויש אנשים שאלרגיים אליו. יש גם אנשים שאצלם הגלוטן מעורר תגובה חיסונית חזקה במעיים, מה שנקרא מחלת צליאק. אבל חשוב להפנים שהגלוטן עצמו הוא חלבון תמים ולחלוטין בלתי מזיק למי שלא רגיש אליו, והרוב המוחלט של האוכלוסיה לא רגיש. מה גם שאוכל נטול גלוטן הוא יותר יקר, והרבה פעמים פחות טעים. כך שבשורה התחתונה, אם לא אובחנתם כסובלים מצליאק או אלרגיה לגלוטן, ואתם לא חוטפים כאבי בטן איומים אחרי כל פעם שאתם אוכלים משהו שמכיל חיטה/שיפון/שעורה, אין שום היגיון באוכל נטול גלוטן.
  • בהמשך לפוסט הקודם על תזונה צמחונית, מחקר אפידמיולוגי (שזה אומר מחקר שבו לוקחים אוכלוסיה גדולה ובודקים בה שכיחות של מחלה מסויימת) שיצא מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה מצא שצמחונים וטבעונים נוטים לסבול פחות מקטרקט בעיניים. המחקר בדק 27,670 אנשים, וחילק אותם לשש קבוצות: טבעונים, צמחונים, אנשים שלא אוכלים בשר אבל אוכלים דגים, אנשים שאוכלים בשר במידה מועטה (פחות מ- 50 גרם ליום, שזה בערך כמו שליש כוס), אנשים שאוכלים בשר במידה בינונית (בין 50 ל-100 גרם ליום), ואנשים שאוכלים הרבה בשר (יותר מ-100 גרם ליום). בהשוואה לאנשים שאוכלים הרבה בשר, הסיכון לקטרקט של אנשים שאוכלים בשר במידה בינונית היה מופחת ב-4%, הסיכון של אנשים שאוכלים מעט בשר היה מופחת בכ-15%, עבור אוכלי הדגים הסיכון היה מופחת בכ-20%, עבור צמחונים בכ-30%, ועבור טבעונים מופחת בכ-40%. די מרשים. הפחתת הסיכון היתה דומה בגברים ונשים, ונמצאה עבור אנשים בני 65 ומעלה.

זהו להפעם, המשך חופש נעים לכולכם ובהצלחה בבוחן!

 

מקורות מידע

http://www.slashfood.com/2011/03/23/7-supermarket-rip-offs/

http://www.acsh.org/publications/pubid.103/pub_detail.asp

http://www.webmd.com/eye-health/cataracts/news/20110420/vegetarians-may-have-lower-risk-of-cataracts?src=RSS_PUBLIC

http://www.m.webmd.com/baby/news/20110421/pesticide-exposure-in-womb-linked-to-lower-iq?src=RSS_PUBLIC

ענייני בחנים

התשובה לבוחן הקודם, אם מישהו עדיין זוכר אותו, היא קריסטין מהדוגמניות 2 עם הציטוט האלמותי “עוף זה ציפור, ופרה זו חיה”":

כל שאר הסלבס הם צמחונים או טבעונים, כולל הספורטאים קרל לואיס (טבעוני) ומייק טייסון (תזונה צמחונית+נישנושי אוזניים).

והבוחן הפעם קשור לעובדות על סופרמרקטים ומזון אורגני בישראל.

איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון?

יום חמישי, 31 במרץ 2011

תזונה צמחונית נכונה

הפוסט מיועד לצמחונים, או לאנשים שמעוניינים להפוך לצמחונים, או לאנשים שסתם מעוניינים להפחית מכמות הבשר שהם צורכים, ורוצים לדעת על מה צריך להקפיד מבחינה תזונתית על מנת שלא להגיע לחוסרים. הפוסט הוא מדעי ולא פילוסופי, ואין לי כוונות להיכנס לויכוחים עם תומכי ומתנגדי צמחונות. יותר מזה, לפי שיקול דעתי אני אמחק תגובות אם יהיו כאלו שמנסות לגרור אנשים לויכוחים פילוסופיים על העניין. זכור לי שאמרתי שהפוסט על הצמחונות יכלול גם חלק על שקרים בתעשיית המזון האורגני, אבל הפוסט ארוך מדי ודורש השקעת זמן מטורפת, אז המזון האורגני יגיע בפוסט נפרד.

הפוסט יהיה מבוסס בחלקו על עמדת ה-ADA (ראשי תיבות של american dietary association או האגודה האמריקאית לדיאטה) הרשמית, שפורסמה לאחרונה ביולי 2009. ה-ADA הוא אירגון העל של אנשי מקצועות התזונה בארה”ב: תזונאים, טכנאי מזון, חוקרים בתחום התזונה וכו’. דיסקליימר: כ-10% ממקורות המימון של ה-ADA מגיעים מחברות מזון שונות, דבר שעלול לגרום לחוסר אובייקטיביות כלפי החברות האלו (ה-ADA כמובן טוענים שהם אובייקטיביים לחלוטין). בכולופן, אני לא רואה בזה בעיה, מכיוון שאין בפוסט זה שום המלצות על חברות מזון אלו או אחרות, ובכל מקרה אני מתכוונת להסתמך רק על המידע שמגובה במחקרים שהתפרסמו בעיתונות המדעית. את מסמך עמדת ה-ADA הרשמית ניתן להוריד כקובץ PDF באנגלית מכאן. את רשימת האנשים שהשתתפו בהכנתו אפשר למצוא כאן. עברתי גם על הספרות הרפואית שפורסמה מאז 2009 בהקשר של צמחונות, ומצאתי מאמר אחד מעניין. צירפתי את הממצאים החדשים לתוך הפוסט, וההפניה נמצאת למטה.

אז הנה תרגום של חלקים נבחרים מתקציר מסמך ה-ADA: “זוהי עמדתה הרשמית של ה-ADA, שתזונה צמחונית מתוכננת כראוי, כולל תזונה טבעונית, היא תזונה בריאה, מאוזנת, ועשויה להביא ליתרונות בריאותיים במניעת מחלות מסויימות. תזונה צמחונית מתוכננת כראוי מתאימה לכל שלבי החיים, כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות ובגרות, גם לספורטאים… במאמר זה נסקור את הספרות המדעית הנוגעת לחומרי מזון החשובים לצמחונים, ובכללם חלבונים, אומגה 3, ברזל, אבץ, יוד, סידן, והויטמינים D ו-B12… סקירת הספרות המדעית מראה שתזונה צמחונית נמצאת בקשר חיובי עם מניעת מחלות לב. צמחונים גם סובלים פחות מיתר כולסטרול, יתר לחץ דם, וסוכרת מבוגרים מאשר לא-צמחונים. צמחונים שוקלים פחות בממוצע, וסובלים פחות מסרטן.” חשוב לציין כאן, שלא בכל המקרים ברור אם התזונה הצמחונית עצמה היא הגורם לכל היתרונות הבריאותיים שצוינו, או שאולי צמחונים הם מראש אנשים שמקפידים יותר על תזונה מאוזנת ומגוונת שכוללת הרבה ירקות ופירות ושאר מאכלים בריאים. כלומר בהחלט יתכן שגם לא-צמחונים שיקפידו על תזונה מאוזנת ומגוונת וכו’, יהנו לפחות מחלק מהיתרונות הבריאותיים הנ”ל. אבל לא מכולם, כי יש יתרונות שכן קשורים בוודאות לאי-אכילת בשר.

אז, מה זה אומר להיות צמחוני?

ובכן, מבחינתי הכוונה למי שלא אוכל בשר, עוף, דגים ושרצי מים, ולא משנה אם זה מטעמי מצפון, מטעמים בריאותיים, מטעמי תקציב, מטעמי הצטרפות לדת החדשה שייסדתי, דת הקרמבואים, שמתירה אכילת קרמבואים בלבד, או מכל טעם אחר. חרקים, אגב, אתם מוזמנים לאכול חפשי מבחינתי. החוצפנים האלו הביאו את זה על עצמם כשהסכימו לכלול בתוכם את הג’וקים והיתושים.

העצות התזונתיות שיופיעו כאן יתמקדו בצמחונים (שאוכלים ביצים ומוצרי חלב) ולא בטבעונים, כי טבעונות לדעתי זה עסק הרבה יותר מסובך, שמצריך לא רק החלטה אלא יעוץ תזונתי אישי מסודר.

על מה צריך להקפיד?

בגדול, לא צריך להקפיד באדיקות על הרבה דברים. החלק הזה בפוסט נראה ארוך, אבל כמעט בכל פרק שלו יש הסתייגות בסגנון “אמנם תיאורטית צמחונים צריכים יותר להקפיד, אבל מעשית מבחינה סטטיסטית לא נתגלו אצל צמחונים חוסרים לעומת לא צמחונים”. ובכל זאת, אם אתם רוצים ללכת על ממש בטוח, כדאי לשים לב לדברים הבאים:

חלבונים

חלבונים יש בעיקר בבשר, לכן צמחונים צריכים להקפיד לצרוך מספיק חלבונים. עם זאת, אפילו לצמחונים נדיר למדי להגיע למחסור בחלבונים, במיוחד אם הם מקפידים לצרוך מוצרי חלב וביצים. מקור צמחי טוב לחלבון הוא סויה (כולל חלב סויה, טופו וכו’). חיטה מלאה, אורז מלא ודגנים באופן כללי הם מקור פחות טוב, אבל אפשר “להשלים” את החלבונים שבדגנים בעזרת קטניות (שעועית למיניה, עדשים, גרגרי חומוס, אפונה, פול וכו’) ואגוזים (זהירות, משמין!). כלומר, ארוחה של לחם מלא עם חומוס, או של אורז עם עדשים, היא ארוחה שמכילה חלבון מלא. אבל אתם יכולים גם לאכול את הדגנים והקטניות בארוחות נפרדות, אין חשיבות מיוחדת לאכול את כל החלבון בארוחה אחת. אגב, עם כל הצער שבדבר, שניצל תירס לא מהווה תחליף טוב לבשר מבחינת חלבון (וגם לא משום בחינה אחרת פרט לכך שהוא טעים).

בנימה יותר אישית, אני מאוד מאוד ממליצה לעבור לדגנים מלאים בכל מקרה, גם אם אתם לא צמחונים. לי זה יותר טעים, וגם משביע להרבה יותר זמן. שתי פרוסות לחם שיפון עם גבינה לבנה וזיתים הם אחלה ארוחת בוקר, ולעומת זאת אם אני אוכלת קורנפלקס בעל אותו ערך קלורי, אחרי שעה אני כבר רעבה שוב.

אדם בוגר במשקל 75 קילו צריך לאכול בערך 55 גרם חלבון ביום (החישוב הוא 3/4 כפול המשקל). אני לא מפרטת מה זה אומר לגבי כמה אוכל שמכיל חלבונים צריך לצרוך, כי אלא אם אתם לא אוכלים שום דבר מהרשימה למעלה, לא תגיעו לחסר.

שומנים מסוג אומגה 3

שומנים הם חלק חשוב מהתזונה. כפי שכתבתי בפוסט על תוספי התזונה, ישנם ויטמינים שמסיסים בשומן, ואכילת שומן הכרחית לספיגתם. השומן הוא המרכיב העיקרי בקרומי התאים שבגוף, ומהווה את הדלק העיקרי של תאי הלב. ויש לו עוד יתרונות, אבל אני לא רוצה לשעמם אתכם, וזה גם לא קשור בכלל לצמחונות. הבעיה של צמחונים עם שומן היא, ששומן חיוני מסוג אומגה 3 יש בעיקר בדגי ים כמו סלמון, מקרל, טונה, הרינג ופורל. שומן מסוג אומגה 3 הכרחי לגוף, והגוף לא מסוגל לייצר אותו בעצמו.

מקורות צמחיים טובים לאומגה 3 הם שמן וזרעים של פשתן, שמן קנולה, אגוזי מלך, אצות, ירקות ירוקים ופולי סויה. אין יתרון לצריכת האומגה מדגים לעומת מקורות צמחיים.

לא ידוע בוודאות אם תוספי תזונה של אומגה 3 שמקורם מן הצומח ולא מן החי אפקטיביים, אבל יש מחקר אחד (זהירות קובץ PDF) שמראה שתוספים שמקורם ממיקרואצות כן אפקטיביים.

כמויות: ההמלצה לגברים היא לצרוך 1.6 גרם ליום (שתי כפות שמן קנולה/כף שמן בוטנים/חצי כף שמן פשתן/ארבעה וחצי אגוזי מלך/אל תאכלו אצות כי זה לא טעים בכלל), ולנשים 1.1 גרם ליום. לא ביג דיל.

B12

כפי שאתם זוכרים מהפוסט על תוספי התזונה, ויטמין B12 נמצא אך ורק במזונות מן החי. אם אתם אוכלים מוצרי חלב וביצים, אתם סבבה. יש גם מוצרי מזון שמועשרים מלאכותית בויטמין. אם אתם לא אוכלים חלב וביצים, או אם אתם כן ועדיין הרמה נמוכה כי יש בעיית ספיגה, תהיו חייבים לקחת תוסף.

ברזל

נקודה בעייתית אצל צמחונים, מפני שברזל מן הצומח זמין פחות ונספג פחות טוב מאשר ברזל מן החי. אבל אין צורך להיכנס להיסטריה. קודם כל, באופן לא ברור, מבחינה סטטיסטית צמחונים הם לא יותר אנמים מאשר אוכלי בשר. שנית, הקפדה על שילוב של מזונות צמחיים עשירים בברזל עם מזונות עשירים בויטמין C (ומי שקרא את הפוסט על תוספי התזונה יודע שויטמין C מגביר את ספיגת הברזל), מאפשרת בהחלט להגיע לרמת הברזל הדרושה. בכל מקרה, אפשר בקלות לבדוק אם חסר ברזל בעזרת בדיקת דם רגילה (להסתכל על המדדים iron ו- ferritin). מי שסובל ממחסור בברזל, צמחוני או לא, כדאי שיקח תוסף עד שבדיקות הדם יראו שהעניין הסתדר, ולא יסתמך רק על הגדלת כמות המזונות העשירים בברזל בתזונה. לא לשכוח לוודא קודם כל עם הרופא שזה בסדר, כי יכול להיות שהרופא ירצה לערוך בירור לגבי הסיבות למחסור בברזל. לפעמים הסיבה למחסור בברזל אפילו לא קשורה לתזונה, אלא בגלל איבוד דם: נשים עם מחזור “כבד” במיוחד, דם סמוי בצואה, בעיות בקרישת הדם וכו’.

לתוספי הברזל לפעמים יש תופעות לוואי לא נעימות שקשורות למערכת העיכול, ומי שסובל יכול לעבור לברזל “עדין”, תשאלו את הרוקח בבית המרקחת שבו אתם קונים את התוסף והוא כבר ידע על מה מדובר.

מזונות צמחיים בעלי תכולת ברזל גבוהה:
עלים ירוקים: פטרוזיליה, כוסברה, עירית, תרד.
אגוזים וזרעים: פיסטוק, צנובר, קשיו, אילסר, ברזיל, גרעיני אבטיח, מלך, בוטנים, גרעיני דלעת, גרעיני חמניות, טחינה (במיוחד משומשום מלא), שקדים.
דגנים מלאים: פסטות מקמח מלא, בורגול, קינואה, אמרנט, גריסי פנינה, כוסמת, לחם מחיטה מלאה, סובין חיטה, נבט חיטה, קוואקר, פופקורן.
קטניות: אפונה יבשה, חומוס, חילבה, סויה ומוצריה (טופו, מיסו), עדשים, פול, שעועית לבנה.
ירקות: אפונה ירוקה, ארטישוק ירושלמי, כרישה, ברוקולי. שימו לב שהשרייה ו/או הנבטה של קטניות, דגנים וגרעינים משפרת את ספיגת הברזל מהם. למי שיש סבלנות לשטויות האלה – הרוויח.
פירות: אפרסמון, משמשים מיובשים, צימוקים, שזיפים מיובשים, תאנים יבשות, תות עץ, רימון.
שונות: אצות, זיתים שחורים, מולסה, לתת, אבקת קקאו, שוקולד (במיוחד מריר), שמרים.

סידן

אם אתם אוכלים מוצרי חלב וביצים, סביר להניח שאתם בסדר. צריכת הסידן ושכיחות השברים בעצמות דומה בין צמחונים ואוכלי בשר. טבעונים צריכים להקפיד לצרוך הרבה ברוקולי, כרוב סיני, כרוב לבן, kale (מישהו יודע איך קוראים לזה בעברית?), ובעדיפות פחותה שקדים ושומשום מלא. יש גם תחליפי חלב מועשרים בסידן (חלב סויה, חלב אורז, מיצי פירות, דגני בוקר), וגם הם מקור סביר לסידן. למרות טענותיו של מר פופאי, תרד וסלק הם לא מקור טוב לסידן.

 

חומרים נוספים שנמצאים פחות במזונות מן הצומח מאשר מן החי הם אבץ ויוד, אבל חוסר שלהם הוא יחסית נדיר אז לא אתייחס.


 

אתם מוזמנים לכתוב בתגובות תפריט יומי שלכם לדוגמא, ואני אכתוב לכם מה אתם עושים לא בסדר Shame on youShame on youShame on you  

 

צרכים תזונתיים מיוחדים בשלבים שונים של החיים

דיסקליימר: אין הכוונה לתת כאן המלצות גורפות לשינויים בתזונה, ובמיוחד במצבים רגישים כמו הריון יש להתייעץ עם רופא או תזונאי לפני כל שינוי מהותי.

נשים בהריון ומניקות: בהריון כדאי להגדיל את צריכת החלבונים, הברזל, חומצה פולית, ויטמינים D ו-B12, אומגה 3. בהנקה כדאי להגדיל את צריכת החלבונים, האבץ, ויטמינים D ו-B12, וסידן.

תינוקות: חלב אם הוא כמובן מזון מצויין לתינוקות. תחליפי חלב מסחריים הם גם כן סבבה עבור אמהות שלא רוצות או לא יכולות להניק. עבור אמהות שמעוניינות בתחליף חלב טבעוני, האופציה היחידה שבאה בחשבון היא תחליף חלב מסחרי לתינוקות על בסיס סויה. חלב סויה רגיל, חלב שקדים או חלב אורז הם לא תחליף הולם לחלב אם, וממש אל תנסו להכין פורמולות בבית.

כשמתחילים עם מזון מוצק, במקום בשר אפשר לתת מחית טופו או קטניות, יוגורט סויה ו/או רגיל, חלמון ביצה מבושל, קוטג’. מאוחר יותר אפשר להוסיף גם גבינות קשות וחלב סויה ו/או חלב רגיל.

ילדים: ילדים שאכלו כל חייהם תזונה צמחונית גדלים בקצב דומה לשל ילדים שאוכלים בשר. ילדים טבעונים בדרך כלל קטנים ורזים יותר, אבל עדיין בטווח הנורמלי. עבור ילדים צמחונים אין צורך להקפיד על משהו מיוחד מעבר למה שכתוב למעלה. כמו כל ילד, חשוב להקפיד שיאכלו לעיתים קרובות כדי לקבל מספיק אנרגיה לגדילה. אצל ילדים טבעונים חשוב במיוחד להקפיד על צריכת חלבונים מספיקה.

מתבגרים: בדיוק כמו ילדים. ישנו מחקר שמראה שיש מעט יותר מתבגרים צמחונים עם הפרעות אכילה מאשר מתבגרים אוכלי בשר עם הפרעות אכילה, וזה כנראה בגלל שמתבגרים עם הפרעות אכילה משתמשים בצמחונות כתירוץ להסתיר את בעיות האכילה שלהם. אז שימו לב, אם המתבגר שלכם פתאום מכריז על צמחונות, תוודאו שהוא ממשיך לאכול בצורה בריאה מגוונת ונורמלית.

זקנים: קליטה של ויטמין B12 יורדת אצל זקנים, וגם הפקה של ויטמין D מהשמש. לכן צריך לבדוק, ואם יש חוסר אז לקחת תוסף. מצד שני הדרישה של הגוף לויטמין D, סידן, וויטמין B6 עולה. צריך לשים לב לדברים האלו, אבל זה לא קשור לצמחונות.

 

הבדלים בריאותיים בין צמחונים לאוכלי בשר

משקל: טבעונים שוקלים בממוצע פחות מצמחונים, וצמחונים פחות מאוכלי בשר. במספרים, מדובר על הבדל של 2.5 נקודות BMI בין אנשים בוגרים צמחונים לאוכלי בשר, שמיתרגם בערך ל-6 ק”ג. הבדלי המשקל קיימים בכל שלבי החיים, גם בנשים וגם בגברים. שימו לב שהאפקט הזה נמצא רק עבור צמחונים שלא אוכלים בשר מעל 5 שנים. צמחונים שזה עתה הפכו לצמחונים שוקלים כמו אוכלי בשר.

מחלות לב ולחץ דם: צמחונים וטבעונים נמצאים בסיכון מופחת למות ממחלות לב, כנראה בגלל שילוב של משקל נמוך יותר ורמת כולסטרול רע נמוכה יותר. במספרים, צמחונים חולים במחלות לב ב-24% פחות מאוכלי בשר, וטבעונים ב-57% פחות מאוכלי בשר. הדעה המקובלת כיום היא שהיתרון העיקרי בהקשר הזה של תזונה צמחונית הוא אכילה של יותר סיבים תזונתיים, אגוזים, סויה, שמנים צמחיים, פירות וירקות.

צמחונים וטבעונים נמצאים גם בסיכון מופחת לפתח לחץ דם גבוה, וגם כאן יש יתרון לטבעונים. המספרים משתנים ממחקר למחקר, אז אני לא מביאה אותם. בניגוד למחלות לב, בהקשר של יתר לחץ דם לא ברור אם התזונה הצמחונית עצמה היא הגורם להפחתת הסיכון ליתר לחץ דם, או אך ורק המשקל הנמוך יותר של צמחונים. שימו לב, שצריכה גבוהה של ירקות ופירות (5-10 מנות ליום) מפחיתה מאוד לחץ דם גבוה.

סוכרת מבוגרים: לצמחונים סיכון מופחת לחלות בסוכרת מבוגרים. מבחינת מספרים, מחקרים שונים מראים תוצאות שונות, בטווח של בערך 20%-50%. הסיבה לסיכון המופחת היא לא רק המשקל הנמוך יותר (למרות שכמובן גם הוא משפיע על סוכרת), אלא נמצא קשר בין אכילת בשר אדום ובשר מעובד (בעיקר בייקון ונקניקיות) לסיכון לפתח סוכרת, וקשר הפוך בין אכילת פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים (אפילו חמאת בוטנים), לסיכון לפתח עמידות לאינסולין וסוכרת.

סרטן: צמחונים נמצאים בסיכון מופחת לחלות בסרטן המעי הגס וסרטן הערמונית. אין הבדל בשכיחות סרטני ריאה, שד, דרכי השתן או הקיבה. גם כאן, כנראה הסיכון המופחת הוא בגלל שילוב של משקל נמוך יותר וצריכה מוגברת של פירות וירקות. נמצא קשר בין אכילת בשר אדום לעליה בשכיחות סרטן המעי הגס, וחלק מהמחקרים מצאו גם קשר בין אכילת בשר לעליה בשכיחות סרטן השד. חשוב מאוד לציין שככל שאוכלים יותר בשר הקשר מתחזק, כך שגם הפחתה ולא רק הפסקה מוחלטת של אכילת בשר, יכולה להועיל.

אוסטאופרוזיס: אין הבדל בצפיפות העצם או בסיכון לשברים בין צמחונים לאוכלי בשר. בטבעונים צפיפות העצם נמוכה יותר והסיכון לשברים גבוה, כנראה כתוצאה מאי צריכה מספקת של סידן. לטבעונים שצורכים מספיק סידן נתונים דומים לאלו של אוכלי בשר וצמחונים.

שימו לב שספציפית בנשים מעל גיל המעבר שצורכות את מירב כמות החלבון שלהן מן החי ולא מהצומח, יש איבוד עצם מוגבר וסיכון מוגבר מאוד לשברים באגן ירכיים, לעומת נשים שצורכות בעיקר חלבון מהצומח. שימו לב גם שחלב וביצים הם חלבון מן החי. סויה לעומת זאת היא חלבון צמחי שנמצא שמעודד צמיחת עצם.

מחלות כליה: צריכה מוגזמת של חלבונים לאורך זמן, עלולה להחמיר מחלות כליה קיימות, ולגרום למחלות כליה באנשים בריאים. מדובר כאן גם על חלבון מן החי וגם מן הצומח. דיאטה טבעונית שמבוססת על חלבוני סויה עשויה להאט התפתחות של מחלות כליה קיימות.

דמנציה (אלצהיימר וכד’): צמחונים נמצאים בסיכון מופחת לדמנציה, ככל הנראה בגלל לחץ דם יותר נמוך, וצריכה מוגברת של נוגדי חמצון.

אבני מרה: אוכלי בשר סובלים פי 2 יותר מצמחונים מאבנים בכיס המרה.

מחלת קרוהן: בחולים במחלת קרוהן שנמצאים ברמיסיה (השלב הלא פעיל של המחלה), תזונה צמחונית מנעה כמעט לחלוטין חזרה של המחלה: 92% מהצמחונים נשארו בריאים לכל אורך המחקר (שנתיים), לעומת 33% מאוכלי הבשר.

 

לסיכום: תזונה צמחונית דורשת הקפדה, אבל טומנת בחובה יתרונות בריאותיים. אני אישית לא לגמרי צמחונית, כי המבורגרים במסעדות טובות הם משהו שאני לא מסוגלת לוותר עליו. אז פעם בשבוע-שבועיים אני מסירה את גלימת הצמחונות, שולפת ניבים, ומחסלת איזה המבורגר. בשאר הזמן אני צמחונית.

 

מקורות מידע נוספים:

http://www.vegsoc.org/page.aspx?pid=760

http://forums.nana10.co.il/Article/?ArticleID=194506

http://www.webmd.com/food-recipes/features/get-the-facts-about-vegetarian-diets

http://thebeautybrains.com/2009/02/02/is-eating-meat-bad-for-your-skin/

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2877178/?tool=pubmed

 

תשובות לבוחן:

צדקתם! התשובה שקיבלה את מירב הקולות (שרוב סוגי הסרטן הם תורשתיים) היא אכן התשובה הלא נכונה, כי הרוב המוחלט של הסרטנים אינם תורשתיים.

התשובה לשאלת הבונוס היא שגליומה היא סרטן במוח. הפותר הראשון הוא הקורא הנאמן אנטר פ. רייז, והקורא אריק פירט את ההסבר: “ליתר דיוק, סרטן בתאי התמך במח (אוליגודנדרוציטים, אסטרוציטים או תאי מיקרוגליה).
הנוירונים עצמם, בגדול, לא מתחלקים. אבל לפעמים למשרתים שלהם נכנס שיגעון גדלות והם מחליטים שאם הם לא מוכשרים מספיק לתפקד בתור תא חשוב, הכמות תעשה איכות. וכך הם מתרבים עד שתופסים את כל המקום במח.”

והבוחן הפעם קל למדי:

איזה מהסלבריטאים הבאים איננו צמחוני או טבעוני?

יום שבת, 19 במרץ 2011

הודעה מנהלתית

פרסום הפוסטים עובר לפחות באופן זמני לימי שבת בבוקר. זאת בעקבות גיוסו לצה"ל של המגיה הלא מדעי הרשמי של הבלוג, טוראי אנטרפרייז. גיוס קל ונעים וגימלים לרוב.

יום שני, 14 במרץ 2011

מה זה בעצם סרטן?

ונתחיל בהודעות מנהלתיות – שימו לב שיש סקר חדש בצד שמאל של הבלוג. קיבלתי כל מיני בקשות לפוסטים בנושאים ספציפיים, אז כדי לעשות את זה מעניין איגדתי את הבקשות לארבעה נושאים ראשיים ואני מעמידה אותם לבחירה, ואכתוב על שלושת הנושאים שיקבלו הכי הרבה הצבעות. שימו לב שאפשר ורצוי להצביע ליותר מנושא אחד, אז במטוטא מכם, הצביעו לשלושה שהכי מעניינים אתכם.
הודעה מנהלתית נוספת – יש כל מיני תוספות ותיקונים לפוסט הקודם בתגובות, במיוחד התגובות האחרונות. שום דבר ממש קריטי, אבל אם בא לכם להציץ אתם מוזמנים.



בפינתנו השבועית “מדוע יש לרחם עלי ולעשות לייק על הפוסט?” – השבוע גיליתי שמאז שחזרתי לארץ (סוף אוגוסט 2010) עליתי 4 קילו, גוועלד Surprised smile Baring teeth smileCrying face. אז כבר ארבעה ימים שאני אוכלת גבינות רזות ולחם מחיטה מלאה וטונות של ירקות, ועושה ספורט. הצילו.



וכעת לנושא העיקרי של הפוסט: הסרטן.

אז מה זה בעצם סרטן?

ובכן. קוראי הפוסט הותיקים וודאי זוכרים שבימים שהבלוג היה עוד צעיר, לפני משהו כמו שלושה שבועות, כתבתי פוסט שכלל הסבר על מה זה ביטוי של גנים. אם במקרה אתם לא זוכרים מה זה אומר, אנא גשו לקישור ורפרפו שוב. זה חשוב להסבר הנוכחי, ואני מתעצלת להעתיק את כל הקטע לכאן שוב. אתם יכולים לרדת בפוסט ההוא ישר אל הפיסקה הרביעית, זו שיש בה את האיור החביב מויקיפדיה על דנ”א ורנ”א וחלבונים.
עכשיו שאתם כבר זוכרים מה הכוונה בביטוי של גנים, נוכל לגשת להסבר על סרטן.

אתם בטח יודעים שהתאים בגוף נוהגים להתחלק מדי פעם, על מנת להתרבות. זה קורה לרוב התאים בגוף במהלך חייהם, גם במשפחות הכי טובות. לדוגמא, כשהחתולה שורטת לנו את היד (במקרה הטוב זו היד. במקרה הרע זה הבפנוכו של העין), תאי העור מסביב לשריטה נכנסים לפעולה, מתחלקים ומכסים בחזרה את הפצע. כלומר, אם הם מספיקים לעשות את זה לפני שהחתולה שוב שורטת. שזה לא סביר, אבל יש שמועות שלפעמים זה קורה. בכולופן, זו דוגמא לחלוקה מוגברת של תאים שהיא טובה בריאה ורצויה. סרטן זה אותו דבר, רק לא טוב, לא בריא, ולא רצוי.

חלוקה של תאים היא אחד התהליכים הכי מבוקרים שיש בגוף, אם לא ה. יש המון גנים שאחראיים לדאוג שהחלוקה תתבצע רק כשבשלו התנאים לכך, בזמן ובמקום שהגוף מוצא לנכון. אם תא סורר מעז להתחלק שלא בזמן או במקום או בתנאים שאינם בשלים לכך, יש מערכות פיקוח תוך תאיות וחוץ תאיות שדואגות להשמיד אותו. מערכות פיקוח תוך תאיות, הכוונה היא שתא שמשהו נדפק בו והוא שם לב לכך, מבצע התאבדות יזומה. בחיי. תהליך ההתאבדות התאית מבוצע באופן מאוד מסודר ונקי, כך שהתאים בסביבה יכולים להשתמש בחומרי המזון והבניה שהיו בתא שהתאבד. מאוד נחמד. עכשיו נניח שהתא הסורר ממש מתפרע, לא מוכן להתאבד וממשיך לחיות ואפילו, רחמנה ליצלן, להתחלק שוב. מערכת החיסון יעילה מאוד בזיהוי תאים סוררים כאלו, ומבצעת בהם חיסול ממוקד. ונניח שבכל זאת יש תא סורר ששרד גם את מנגנון ההתאבדות וגם את המערכת החיסונית. תאים הם יצורים די חלשים ורגישים. התא הסורר כעת נמצא בסביבה זרה ועויינת, בדרך כלל חשוכה, אמא שלו לא בסביבה לתת לו אוכל, אולי אפילו יורד עליו גשם. בואו נודה בזה, אין לו יותר מדי סיכויים לשרוד. את כל התלאות האלו צריך לשרוד תא סורר על מנת להיקרא תא סרטני. אז קצת ריספקט.

אבל איך הופך תא לסורר? אז כפי שאני מקווה שאתם מאמינים לי, תאים נוהגים להתחלק מדי פעם. וכדי שתא אחד יתחלק לשני תאים, הוא קודם צריך לגדול, ולשכפל את כל הבפנוכו שלו כדי שיהיה מספיק חומר לשני תאים חדשים. בין שאר פעולות השכפול, יש צורך לשכפל את החומר הגנטי, הלא הוא הדנ”א. הדנ”א, אם אתם זוכרים, עשוי משרשראות (כרומוזומים) של כמה מיליארדי מולקולות, שהרצף המדוייק שלהן חשוב מאוד כי הוא מקודד ליצירת החלבונים שבונים את התאים. ולא קל לשכפל שלושה מיליארד מולקולות בלי טעויות. למעשה, באופן סטטיסטי, בכל מחזור שכפול שכזה נופלות מספר טעויות. טעות ברצף הדנ”א תגרור טעות במבנה של החלבון שהדנ”א מקודד לו, וחלבון שיש לו טעות במבנה עלול לא לתפקד, או לתפקד לא כמו שצריך. ואם במקרה נפלה טעות בחלבון שאחראי על בקרה של שכפול התא בזמן ובמקום המתאימים, התא עלול לאבד את יכולת הבקרה העצמית שלו על החלוקה, והופ! קיבלנו תא סורר. עדיין לא סרטני, כי כמעט אף פעם לא מספיקה טעות אחת אלא צריך משהו כמו 5-6 טעויות מינימום, בחלבונים שונים, כדי באמת לשבש את מנגנון החלוקה של התא. אז עדיין לא סרטני, אבל סורר. חשוב לציין שגם אם נפלה טעות, בדרך כלל זה לא סוף העולם. כי יש לתא גם חלבונים שאחראיים על תיקון טעויות שכפול, וגם אם לא הצליחו לתקן את הטעות, רוב הדנ”א למעשה לא מקודד לשום דבר ורק אזורים יחסית קטנים שלו מקודדים לחלבונים, ורק אזורים עוד יותר קטנים מקודדים לחלבונים שחשובים לבקרה על חלוקת התאים. וגם אם נפלה טעות בשכפול של גן שחשוב לבקרה על חלוקת התא, והחלבונים שאחראיים על תיקון הטעות לא הצליחו לתקן אותה, עדיין הצופן של הקוד בנוי בצורה כזו שלא כל טעות בדנ”א בהכרח גוררת טעות בחלבון, ולא כל טעות בחלבון בהכרח גוררת בעיה תפקודית.

אבל בואו נשחק לרגע את פרקליטי השטן, ונגיד שהתא שלנו הצליח לרכוש לעצמו טעות שכפול בגן שמקודד לחלבון שחשוב לבקרה על חלוקת התא, ונגיד שהתא לא הצליח לתקן את הטעות (טעות כזו נקראת, אגב, מוטציה – בטח נתקלתם במושג). התא התחלק לשני תאי בת, תא בת אחד קיבל את הדנ”א המקורי הנכון, ותא הבת השני קיבל את הדנ”א החדש המשוכפל עם המוטציה. כל פעם שתא הבת השני יתחלק, הוא ישכפל את הדנ”א שלו ובעצם יכפיל את מספר התאים בגוף שמכילים את המוטציה. אמנם זה רק גן אחד שנדפק, והתא עדיין מתפקד בצורה תקינה, אבל התאים עם המוטציה ממשיכים להתחלק ולהתרבות, ובכל אחד מהתאים האלו יש סיכוי שתתרחש עוד טעות שכפול, שתגרום לעוד מוטציה, בגן אחר שאחראי על בקרה על חלוקת התא. מבינים כבר את ההמשך? תא שצובר כמה מוטציות בגנים שאחראיים על החלוקה התקינה, יאבד את היכולת להתחלק רק בזמן ובמקום הנכונים מבחינת הגוף, וייצור גידול, כמו באיור שלמטה (מימין גידול, משמאל אותו אזור ללא גידול):

Tayim_5

עכשיו, הגידול שבאיור למעלה הוא עדיין לא סרטני. הוא מה שנקרא שפיר. על מנת להפוך לסרטני, על הגידול שלנו לרכוש לעצמו עוד כמה תכונות. אילו תכונות צריך תא לרכוש כדי להפוך לסרטני?
  • אז כפי שאמרנו קודם, על מנת ליצור את הגידול המקורי התא צריך לאבד את היכולת לבקר את חלוקתו.
  • להיות מסוגל להתגבר על מנגנון ההתאבדות התאי שאמור להיות מופעל אוטומטית במקרה של תאים סוררים.
  • להיות מסוגל לעבוד על המערכת החיסונית שהוא לא מסוכן ולא צריך להרוג אותו.
  • להיות מסוגל לגדול בסביבה שהיא לא סביבת הגידול המקורית שלו, וזה די מסובך בשביל תאים.
  • בנוסף, הוא צריך להיות מסוגל למשוך אליו כלי דם, שיצפו את הגידול ויספקו מזון ופינוי פסולת לתאי הגידול, אחרת הגידול ינמק וימות.
  • הוא צריך להיות מסוגל לחדור דרך הרקמה שמצפה אותו ולפלוש לרקמות אחרות, כדי ליצור גידולים במקומות אחרים בגוף, מה שנקרא גרורות. למעשה, ההגדרה הרפואית של גידול סרטני ממאיר היא גידול שהתאים שבו מסוגלים לנדוד וליצור גרורות.
נשמע מסובך? תזכרו שכל התכונות הנרכשות האלו הן תוצאה של טעויות שכפול אקראיות, כך שכל העסק אכן מסובך ומאוד, מאוד נדיר, ולוקח עשרות שנים. ומצד שני, תחשבו על זה שתאי עור למשל, מתחלקים כל יום. כל יום, כל מיליארדי תאי העור, משכפלים את מיליארדי המולקולות שמרכיבות את הדנ”א שלהם. גם תאי מערכת העיכול מתחלקים המון, כי הסביבה בתוך מערכת העיכול כל כך עויינת שהתאים לא מסוגלים לעמוד בה יותר מכמה שעות. ככל שתדירות החלוקה של תאים ברקמה מסויימת גבוהה יותר, כך הם צריכים לשכפל את הדנ”א שלהם יותר פעמים, והסיכוי של תא מהרקמה הזו להפוך לסרטני יהיה גדול יותר.



זהו, אז עכשיו אתם יודעים מה זה סרטן, ואפשר לקשקש קצת עם כל מיני פרטי מידע נלווים.

סוגים שונים של סרטן

סרטן הוא לא מחלה אחת, כפי שאפשר להבין מההסבר למעלה. יש עשרות אם לא מאות גנים שאחראיים על בקרת חלוקת התא, על היכולת של תא להתחמק מהמערכת החיסונית, על היכולת של תא לפלוש לרקמות אחרות וכו’. בכל תא יכולה להתרחש פגיעה בקומבינציה שונה של גנים. למעשה ידועים כיום מעל 200 סוגים של סרטן, וסביר להניח שיש עוד שעדיין לא אופיינו.
שם הגידול ניתן לו על פי הרקמה המקורית שבה התחיל הסרטן. למשל, קרצינומה היא גידול שמקורו בתאים שמרפדים את האיברים הפנימיים (למשל סרטן שד, סרטן ריאות, סרטן עור, סרטן פרוסטטה הם סוגים של קרצינומות). סרקומה היא גידול שמקורו ברקמת חיבור, והיא נדירה יחסית (למשל סרטן שרירים, סרטן כלי דם). לימפומה היא סרטן של מערכת הלימפה. לוקמיה היא סרטן של תאי דם, וזה סוג מיוחד של סרטן כי תאי דם מטבעם לא נדבקים זה לזה ולא מסוגלים ליצור גידולים. אבל החלוקה הלא תקינה גורמת להפרעה בייצור של תאי דם תקינים ולכן זו מחלה קשה.

מה מעודד סרטן?

  • כל דבר שפוגע בדנ”א או מעודד טעויות שכפול: קרינה, עישון, חומרים כמו אסבסט, ועוד.
  • כל דבר שמעודד חלוקה של תאים, ובעיקר הורמונים מסויימים. נשאלתי על ידי הקוראת הנאמנה רונית לגבי הריון וסרטן, כלומר אם הריון מעודד סרטן. לא מצאתי שום דבר על כך, ואני מבקשת מחברי הרופאים לענות אם הם יודעים, בתגובות או ישירות אלי ואני אפרסם את התשובה.
  • נטייה גנטית: הכוונה לאנשים שיורשים מהוריהם דנ”א שמכיל כבר מוטציה אחת או יותר בגן שחשוב לבקרה על מחזור התא, או על תיקון שגיאות שכפול בדנ”א וכדומה.
  • השמנה. בחיי. קצת סטטיסטיקות ממחקרים: אנשים שמוגדרים רפואית כשמנים נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר (פי 1.5-6) להמון סוגים של סרטן, ביניהם סרטן כבד, כליות, סרטני דם למיניהם, ושט, מעי גס, שד, רחם, צוואר הרחם, שחלות, לבלב, ועוד. אגב, כשאני כותבת “אדם שמוגדר רפואית כשמן”, אני מתכוונת לאדם שה-BMI שלו גבוה מ-30 או במילים פשוטות יותר אדם ששוקל מעל 15% ממשקלו האידיאלי (לדוגמא, בן אדם בגובה 1.65 יוגדר רפואית כשמן מעל משקל 81 ק”ג, או מעל 92 ק”ג עבור גובה של 1.75). באנשים שמנים שעברו ניתוח קיצור קיבה וירדו במשקל, הסיכון לסרטן ירד ב-66% לעומת אנשים שמנים שלא עברו ניתוח ולא ירדו במשקל.
  • גיל. כמה שבן אדם חי יותר זמן, היה לתאים שלו יותר זמן להתחלק, ועולה הסיכון שלו לחלות בסרטן. לזקנים גם יש מערכת חיסון חלשה יותר, שפחות יעילה בזיהוי וחיסול תאים סרטניים. מעל 60% מחולי הסרטן הם בני 65 ומעלה, וכמעט 80% בני 55 ומעלה. באופן כללי אנשים עם מערכת חיסון חלשה פגיעים יותר לסרטן.
  • וירוסים וחיידקים. וירוסים מסויימים (כדוגמת הפפילומה המפורסם שגורם לסרטן צוואר הרחם), כשנכנסים לתאים, יודעים להכניס את הדנ”א של עצמם לתוך הדנ”א האנושי במיקום אקראי. אם המיקום הזה היה למשל באמצע גן שאחראי על הבקרה על חלוקת התא, הגן יידפק. חלק מהוירוסים גם מחדירים באופן פעיל לתא גנים שמאיצים את חלוקת התא, החצופים. גם חיידקים יכולים לעשות דברים רעים, למשל זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי שידוע כגורם לאולקוס, גורם לעליה בסיכון לסרטן קיבה, לא לגמרי ברור למה.

 

ממה בעצם מתים?

תלוי איפה הגידול. אם הסרטן בריאות, הוא הורס אותן עד שלא נשארת מספיק רקמה בריאה כדי לנשום. אם הוא במערכת העיכול, הוא גורם לאיבוד היכולת לספוג מזון, או לחסימה של כל המערכת. ברשותכם אפסיק כאן ואשאיר את ההמשך לדמיונכם הפרוע. אישית אני מציעה שתחשבו על קרמבואים במקום. ואם כבר נזכרנו בקרמבואים, אין צורך לשבות יותר. הקוראת הנאמנה תמי מצאה מתכון מנצח (שאני מתכוונת לנסות בסופ”ש) כך שאספקת קרמבואים אינסופית לכולנו מובטחת.

סטטיסטיקה

סרטן גורם לכרבע ממקרי המוות בישראל, והוא גורם מוות משמעותי ביותר ברוב המדינות המפותחות (שבהן לא מתים בעיקר ממחלות זיהומיות). בארה”ב, סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים (25%), וסרטן השד בקרב נשים (25%), אבל דווקא סרטן הריאות הוא המסוכן ביותר וגורם לכ-30% ממקרי המוות מסרטן אצל גברים ו-26% מהנשים. מעט למטה מנקודה זו, תמצאו שקופית שמתארת את התפלגות מקרי הסרטן, ומתחתיה עוד אחת שמתארת את התפלגות אחוזי המוות מסוגי סרטן שונים, עבור גברים ונשים. אתם בהחלט מוזמנים לדלג אם זה משעמם אתכם, אבל שימו לב שהשקופיות מומלצות ביותר לסובלים מנדודי שינה. אני הצלחתי להגיע לשורה השלישית של כל שקופית לפני שנרדמתי Sleepy:


איך מרפאים סרטן?

דווקא לא בא לי  לפרט יותר מדי על זה, ואני גם לא מבינה בזה הרבה. אני יודעת שמבחינה מולקולרית מה שמנסים לעשות באופן כללי זה לתקוף מאפיינים שיחודיים לתאים סרטניים, כלומר למשל מנסים לפגוע רק בתאים שמתחלקים ממש מהר, או להאט גידול של כלי דם. כמותרפיה פועלת על העיקרון של פגיעה בתאים שמתחלקים ממש מהר, והיא פוגעת בתאים הסרטניים ביעילות גבוהה, אבל גם תאים במערכת העיכול ותאים שמייצרים שיער מתחלקים ממש מהר, ומכאן תופעות הלוואי של בחילות ונשירת שיער. יש גם אפשרויות אחרות של הקרנות, טיפולים ביולוגיים, טיפולים הורמונליים, טיפולים גנטיים, ניתוח להסרת הגידול, ועוד. 
30% מהתרופות נגד סרטן מופקים מצמחים, הצמח הידוע ביותר שממנו מופקת תרופה לסרטן הוא הוינקה המוכרת:



זהו, ממש לא בא לי לכתוב יותר על נושא הריפוי. מה שאני כן רוצה לכתוב זה קצת על הנושא של תרופות ניסיוניות והשתתפות במחקרים קליניים. בארץ, פחות מ-5% מחולי הסרטן משתתפים במחקרים קליניים (בארה”ב ובאירופה קצת יותר). למה כל כך מעט? כי המטופלים חוששים, כי לא כל הרופאים מודעים למחקרים העדכניים, כי חלק מהרופאים נוקטים בגישה שמרנית ומעדיפים שלא לחשוף את החולים לטיפולים ניסיוניים. וכי יש חוסר רצון מצד רופאים להתעסק עם הניירת והבירוקרטיה שמעורבת בהכנסת חולה לניסוי קליני. חשוב לציין שחולים עם סרטן פעיל לא מקבלים תרופות דמה (פלצבו) בניסויים קליניים אלא רק תרופות פעילות. הניסויים הקליניים גם מחייבים פיקוח יותר הדוק על המחלה מאשר אצל חולים שלא משתתפים במחקר קליני. לפי מה שהבנתי, ואנא תקנו אותי אם אני טועה, אבל לא מכניסים חולי סרטן לניסויים קליניים בתרופות שיעילותן לא הוכחה אלא רק בתרופות שמנסים לבדוק אם הן יותר יעילות מהתרופות הקיימות, כך שאין מה לחשוש להשתתף בניסוי עם תרופה שלא פועלת. והסיבה האחרונה, ככל שיותר חולים ישתתפו במחקרים, כך תימצא תרופה מהר יותר.

מקורות מידע:

http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1677
http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1955
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%28%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%94%29
http://www.cancer.org.il/download/files/cancer_p.1-22_1.pdf
http://www.cancer.org.il/download/files/cancer_p.23-38_1.pdf
http://www.cancer.org/Healthy/InformationforHealthCareProfessionals/cancer_statistic_2009_slides_rev.ppt
http://www.cancerhelp.org.uk/about-cancer/cancer-questions/how-can-cancer-kill-you
http://www.cancerhelp.org.uk/about-cancer/causes-symptoms/causes/what-causes-cancer
http://www.haayal.co.il/story_2299


 

פינת הבוחן

התשובה לבוחן הקודם: הילדה סובלת מרככת, מחלת עצמות שיכולה להיגרם כתוצאה מחוסר בויטמין די, זרחן, או סידן. במקרה הספציפי הזה הילדה סבלה ממחסור בסידן. קרדיטים הולכים לפותר הראשון פוקו, שניחש ראשון חוסר בויטמין D, לפותר Zus שניחש חוסר בזרחן, ולפותרת Maya שניחשה סידן.
והבוחן השבוע, איך לא, בנושא סרטן.

איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון:

שאלת בונוס: דיברנו על קרצינומה, סרקומה וכו’. באיזה איבר מתרחש סרטן מסוג גליומה?
בהצלחה! ואם מישהו מנסה את המתכון של הקרמבואים, אנא דווחו.